ים המלח מלוח פי כמה מהים התיכון, ויש בו הרבה מלחים מלבד מלח שולחני — בעיקר מלחים של אשלגן, מגנזיום וברום. בדרום ים המלח, באגן שהיה פעם חלק מהים, נבנו בריכות אידוי גדולות מאוד.
שואבים לבריכות מים מהאגן הצפוני, והשמש החזקה של המדבר מאדה אותם. קודם שוקע מלח רגיל. אחר כך, כשהמים מרוכזים מאוד, שוקע מינרל בשם קרנליט. במפעלים מפרקים את הקרנליט ומפיקים ממנו אשלג (אשלגן כלורי) — חומר שצמחים צריכים, ולכן הוא מרכיב חשוב בדשנים בכל העולם.
מהמים המרוכזים מפיקים גם ברום, שמשמש בתעשייה, ומגנזיום. ההפקה גורמת לשינויים באגן הדרומי, ויש דיון ציבורי איך לשמור על ים המלח — שגובה פני המים בו יורד כבר עשרות שנים.