כדי לייצר מלט כורים אבן גיר וחרסית, טוחנים ומערבבים, ושורפים בכבשן מסתובב ארוך בחום של בסביבות 1,450 מעלות. נוצרים גושים קשים שנקראים קלינקר, וטוחנים אותם עם מעט גבס לאבקה דקה — המלט.
כשמערבבים מלט עם מים מתרחשת תגובה כימית: נוצרים גבישים זעירים שמשתלבים זה בזה ומדביקים את החול והחצץ לגוש אחד. הבטון מתקשה תוך שעות, אבל ממשיך להתחזק במשך שבועות; לפי הנוהג המקובל בודקים את חוזקו אחרי 28 ימים. בזמן הזה מרטיבים אותו כדי שלא יתייבש מהר ויסדק.
בטון חזק מאוד בלחיצה אבל חלש במתיחה, ולכן מכניסים בו מוטות ורשתות פלדה — ״ברזל זיון״ — ומקבלים בטון מזוין. מתחנת הבטון הוא מגיע באתר במערבל מסתובב, נשאב במשאבה לגובה ונוצק לתבניות. הרומאים השתמשו כבר לפני אלפיים שנה בסוג של בטון, ומבנים שלהם עומדים עד היום.