הדקל גודל כבר אלפי שנים במסופוטמיה, בחצי האי ערב ובצפון אפריקה, ובארץ ישראל גדל בימי קדם בעיקר באזור יריחו וים המלח. הדקל אוהב שמש וחום, אבל צריך מים ליד השורשים — ״הראש באש והרגליים במים״.
יש עצי דקל זכריים ונקביים, ורק הנקביים נותנים פרי. בטבע הרוח מאביקה, אבל במטעים החקלאים מאביקים ביד או במכונה. התמרים מבשילים בסוף הקיץ ובסתיו, ונקטפים באשכולות גדולים בעזרת מנופים.
ב־2005 הנביטו חוקרים זרע תמר בן כאלפיים שנה שנמצא במצדה. הדקל שצמח ממנו קיבל את השם ״מתושלח״, והוא אחד הצמחים המפורסמים בעולם.