דאבסטפ הוא סגנון של מוזיקה אלקטרונית שנולד בדרום לונדון בתחילת שנות ה־2000. הטמפו שלו סביב 140 BPM, אבל מרגישים אותו כחצי — ״חצי זמן״.
בדאבסטפ התוף הקטן (הסנר) מכה בדרך כלל רק פעם אחת בתיבה, על הפעמה השלישית, ולכן השיר נשמע ״כבד״ ואיטי למרות ה־BPM. במקום רצף צפוף, יש מרווחים של שקט, וקו בס עמוק מאוד שלעיתים ״מתנדנד״ — עולה ויורד בעוצמה ובצבע. השם בא מ״דאב״, סגנון של רגאיי עם הרבה הד ובס, שהשפיע עליו.
בסוף שנות ה־2000 ובשנות ה־2010 צמחה גרסה אמריקנית רועשת ואגרסיבית יותר של הסגנון, עם דרופים חזקים במיוחד, והיא השפיעה מאוד על מוזיקת הפסטיבלים ועל הפופ. כמו בכל הסגנונות, המספרים הם טווח ולא חוק.
💡 איך זוכרים? דאבסטפ = 140 BPM שמרגישים כ־70. בס ״מתנדנד״.
1. איפה נולד הדאבסטפ?
2. למה דאבסטפ מרגיש איטי למרות 140 BPM?
3. מאיזה סגנון בא השם ״דאב״?
איך זוכרים מה זה דאבסטפ?
דאבסטפ = 140 BPM שמרגישים כ־70. בס ״מתנדנד״.
אילו מושגים קשורים לדאבסטפ?
דראם אנד בייס, רגאיי, בילד־אפ ודרופ. ההגדרה הקצרה של כל אחד מהם מופיעה למעלה, ומכל אחד יש קישור לעמוד משלו.
