בילד־אפ הוא קטע שבונה מתח לקראת שיא, ודרופ הוא הרגע שבו המתח ״נשבר״ — כל הביט והבס נכנסים בבת אחת. זה המבנה המרכזי במוזיקה אלקטרונית לריקוד.
בבילד־אפ הקיק נעלם או נחלש, התופים מכים בתדירות הולכת וגדלה, צליל עולה בגובה (״רייזר״), ולפעמים יש שנייה של שקט מוחלט רגע לפני השיא. כל זה גורם לקהל לצפות. אורכו בדרך כלל 8 או 16 תיבות.
הדרופ נכנס על דאון־ביט, ובו מגיעים הקיק החזק, הבס והמנגינה המרכזית. במוזיקה אלקטרונית הוא ממלא תפקיד דומה לפזמון בשיר פופ. די־ג׳יי מכירים את מקומות הדרופ בשירים שלהם, ומתזמנים מעברים כך שדרופ יגיע בדיוק ברגע הנכון.
💡 איך זוכרים? בילד־אפ = בונים מתח. דרופ = הכול נכנס.