הסיום, או האאוטרו, הוא הקטע האחרון של השיר. הוא יכול להיות סיום חד על אקורד אחד, חזרה על הפזמון, או ״פייד־אאוט״ — דעיכה הדרגתית עד שקט.
סיום טוב נותן לשיר תחושת סגירה. בסיום חד הלהקה עוצרת יחד על הטוניקה — הצליל ״הביתי״ של הסולם. בפייד־אאוט, שהיה נפוץ מאוד בשירים מוקלטים, העוצמה יורדת לאט בזמן שהשיר ממשיך, כאילו הוא מתרחק. יש גם סיום שחוזר על מוטיב מהפתיחה, וכך סוגר מעגל.
בשירים שנועדו לדי־ג׳יי, הסיום ארוך ובנוי מתופים ובס בלבד, בדומה לפתיחה. כך הדי־ג׳יי יכול להתחיל את השיר הבא בזמן שהסיום מתנגן, ולבצע מעבר חלק בלי שתי שירות שמתנגשות.
💡 איך זוכרים? אאוטרו = הסיום: חד, דועך או סוגר מעגל.
פרייזינג (מ־phrase — ״משפט״) הוא תזמון של מעבר לפי המשפטים המוזיקליים: הדי־ג׳יי מתחיל את השיר הבא בתחילת משפט, כך שהחלקים של שני השירים מתחלפים באותו רגע.
עוד מושגים מהשיעור "מבנה של שיר: פתיחה, בית, פזמון, גשר וסיום"