ההוק נמצא בדרך כלל בפזמון, ולעיתים קרובות הוא גם שם השיר. אבל הוא יכול להיות גם מנגינה קצרה של גיטרה או סינתיסייזר בפתיחה, צליל מיוחד או אפילו מילה אחת שחוזרת. מה שעושה הוק לקליט: הוא קצר, פשוט, חוזר, ויש בו משהו מפתיע — קפיצה במנגינה, מילה לא צפויה או קצב מיוחד.
חוקרים קוראים לשיר ש״לא יוצא מהראש״ ״תולעת אוזן״. זה קורה בדרך כלל עם קטע קצר שהמוח ״מנגן״ שוב ושוב. כדי לכתוב הוק, נסו למצוא משפט אחד שמסכם את השיר, ולשיר אותו בכמה מנגינות עד שאחת ״תתפוס״.

