הפסיטקוזאורוס הוא אחד הדינוזאורים שיש ממנו הכי הרבה מאובנים — מאות פרטים, מגוזלים ועד מבוגרים. נמצאה אפילו קבוצה של עשרות צעירים שנקברו יחד עם מבוגר אחד. על הזנב שלו נמצאו זיפים ארוכים, כמו מברשת, שמראים שגם דינוזאורים שאינם קרובים לציפורים היו להם מבנים דמויי נוצות.
ממאובן אחד שנשמר במיוחד הצליחו החוקרים לשחזר את דפוס הצבע: גב כהה ובטן בהירה. דפוס כזה עוזר היום לבעלי חיים רבים להסתתר ביער. כך, לפחות לדינוזאור אחד, אנחנו יודעים משהו על הצבע ולא רק מנחשים.
הפסיטקוזאורוס נקרא כך כבר בשנת 1923. בגלל שיש ממנו כל כך הרבה פרטים, חוקרים בדקו עליו איך דינוזאור עבר מהליכה על ארבע בגיל צעיר להליכה על שתיים כשגדל. כך הוא עוזר להבין גם דינוזאורים אחרים.