מקור השקמה באפריקה, והיא גדלה במצרים ובארץ ישראל כבר בימי קדם. הפירות הקטנים שלה, שדומים לתאנים, צומחים באשכולות ישר על הגזע והענפים העבים. הנביא עמוס אמר על עצמו שהוא ״בולס שקמים״ — מי שמטפל בפירות השקמה.
בארץ מוצאה השקמה מואבקת בצרעה זעירה מיוחדת. בישראל הצרעה הזו לא חיה, ולכן לשקמה כאן אין זרעים, והיא התרבתה בעזרת אנשים שנטעו ענפים. כך כל השקמות בארץ הן ״ייחורים״ של עצים עתיקים.
במישור החוף, בתל אביב, ביפו ובחולון, עדיין עומדות שקמות עתיקות וענקיות, וחלקן מוגנות כעצים לשימור. בעבר השתמשו בעץ שלה לבנייה ולקורות.