בחורף גשום הצמח נובט, גדל לגובה של כמה סנטימטרים בלבד, פורח בפרחים לבנים זעירים ומייצר פירות קטנים. כשהוא מת ומתייבש, הענפים מתקפלים פנימה וסוגרים את הפירות כמו אגרוף.
כשיורד גשם, הענפים היבשים סופגים מים ונפתחים — גם אחרי שנים. טיפות הגשם פוגעות בפירות, והזרעים נזרקים החוצה ונובטים מיד באדמה הרטובה. כשהגשם נגמר — הענפים נסגרים שוב.
בגלל זה הצמח נקרא לפעמים ״צמח התחייה״, ואגדות רבות סופרו עליו. הוא גדל בנגב, בערבה ובסיני. משאירים אותו במקומו — הזרעים שלו הם הדור הבא.