העורבני ביישן יותר מהעורב, ולעתים קרובות שומעים אותו לפני שרואים אותו — צווחה צרודה מתוך העצים. כשהוא עף רואים כתם לבן בגב והכחול הבהיר בכנף. הוא חי בחורש של הגליל, הכרמל והרי ירושלים, ובשנים האחרונות גם בפארקים בערים.
בסתיו העורבני אוסף בלוטים ומחביא אותם באדמה, אחד־אחד, במקומות רבים. הוא זוכר איפה הטמין חלק גדול מהם ואוכל אותם בחורף, ומהבלוטים שנשכחים צומחים עצי אלון חדשים.
העורבני הוא חקיין מוכשר: הוא מחקה קולות של עופות דורסים ושל ציפורים אחרות, ולפעמים אפילו רעשים של בני אדם.