לבני אדם יש מיתרי קול בגרון, בגובה הצוואר. לציפורים אין מיתרי קול כאלה; הקול שלהן נוצר בסירינקס, כשאוויר עובר דרך קרומים דקים ומרטיט אותם. שרירים קטנים שולטים במתח הקרומים ומשנים את הצליל.
כי הסירינקס יושב בדיוק בפיצול, יש לו שני צדדים — אחד לכל ריאה. ציפורי שיר רבות שולטות בכל צד בנפרד, ולכן יכולות להשמיע שני צלילים שונים באותו זמן, או לעבור ביניהם מהר מאוד.
הסירינקס עובד ביעילות גדולה, ולכן גם ציפורים קטנות מאוד שרות בקול רם שנשמע רחוק. מבנה הסירינקס שונה בין קבוצות של ציפורים, וזה עוזר להסביר למה ציפורי שיר מגוונות כל כך בשירה.