קדישמן עבד בצעירותו כרועה צאן בקיבוץ, ושם, לפי דבריו, התחיל הקשר שלו לכבשים. אחרי לימודי פיסול בישראל ובלונדון יצר פסלים מפלדה וזכוכית שנראים כאילו הם מאתגרים את כוח המשיכה — גושים כבדים שמאוזנים זה על זה. ב־1978 הציג בביתן הישראלי בביאנלה של ונציה עדר כבשים חיות, שאת גבן צבע בכחול.
בשנים הבאות צייר קדישמן אלפי ראשי כבשים בצבעים עזים, וכל אחד מהם שונה. אחת היצירות המרגשות שלו היא ״שלכת״ במוזיאון היהודי בברלין: יותר מעשרת אלפים פרצופים פעורי פה, חתוכים מפלדה, מפוזרים על רצפת חלל גבוה וריק, לזכר קורבנות השואה וכל הקורבנות של מלחמה ואלימות. המבקרים הולכים עליהם, והפלדה משמיעה צליל מתכתי.