פסיפס הוא תמונה או קישוט שבנויים מחלקים קטנים — אבנים, זכוכית או קרמיקה — שמודבקים זה ליד זה על רצפה, קיר או תקרה.
כל חלק קטן בפסיפס נקרא ״אבן פסיפס״. האמן מסדר אותן לפי הצבעים, כמו פיקסלים במסך, וממלא את הרווחים בטיט. מרחוק החלקים מתחברים לתמונה אחת. פסיפס עמיד מאוד במים ובשחיקה, ולכן שימש לרצפות של בתים, מרחצאות, כנסיות ובתי כנסת.
ישראל עשירה בפסיפסים עתיקים: בבית הכנסת העתיק בבית אלפא יש רצפת פסיפס עם גלגל המזלות ועקדת יצחק, ובציפורי נמצא פסיפס של אישה יפה שמכונה ״המונה ליזה של הגליל״. גם אמנים בני זמננו עשו פסיפסים: נחום גוטמן יצר קיר פסיפס על תולדות תל אביב, ובכנסת יש רצפות וקירות פסיפס של מרק שאגאל.
💡 איך זוכרים? פסיפס = הרבה חלקים קטנים = תמונה אחת; בית אלפא, ציפורי.
1. ממה עשוי פסיפס?
2. איזה פסיפס מכונה ״המונה ליזה של הגליל״?
3. מה מופיע ברצפת הפסיפס של בית הכנסת בבית אלפא?
איך זוכרים מה זה פסיפס?
פסיפס = הרבה חלקים קטנים = תמונה אחת; בית אלפא, ציפורי.
אילו מושגים קשורים לפסיפס?
פרסקו, נחום גוטמן, מרק שאגאל. ההגדרה הקצרה של כל אחד מהם מופיעה למעלה, ומכל אחד יש קישור לעמוד משלו.
