מי היה הפרעה
המילה ״פרעה״ באה מהמילים המצריות ״פר־עו״ — ״הבית הגדול״, כלומר הארמון. עם הזמן התחילו לקרוא כך למלך עצמו. המצרים ראו בפרעה גשר בין האלים לבני האדם: הם האמינו שהוא שומר על הסדר בעולם, דואג שהנילוס יעלה בזמן ושהשמש תזרח כל בוקר.
הפרעה היה גם השופט העליון, המפקד של הצבא והכוהן הגדול. הוא חבש כתרים מיוחדים, החזיק מטה ומקל מוטה כמו של רועה, וענד זקן מלאכותי — גם כשהפרעה הייתה אישה.
פרעונים מפורסמים
חתשפסות הייתה אחת הנשים הבודדות שמלכו במצרים כפרעה מלאה, לפני כ־3,500 שנה. היא שלחה משלחות סחר לארץ רחוקה שנקראה פונט, ובנתה מקדש מרהיב בדיר אל־בחרי. רעמסס השני מלך כשישים ושש שנים, בנה את מקדשי אבו סימבל העצומים והיה לו מספר עצום של ילדים. הוא נחשב לאחד הפרעונים החזקים ביותר.
קליאופטרה השביעית, שנפטרה בשנת 30 לפני הספירה, הייתה המלכה האחרונה של מצרים העצמאית, ממשפחה ממוצא יווני. עובדה מפתיעה: היא חיה קרוב יותר לזמן הנחיתה על הירח מאשר לזמן שבו נבנתה הפירמידה הגדולה.
איך מכינים מומיה
המצרים האמינו שהנשמה צריכה את הגוף גם אחרי המוות, ולכן ניסו לשמור עליו. תהליך החניטה נמשך כשבעים יום. החונטים הוציאו את האיברים הפנימיים ושמו את חלקם בכדים מיוחדים. את המוח שלפו דרך האף, כי לא חשבו שהוא חשוב. הלב נשאר בגוף, כי לפי האמונה שלהם הוא נדרש למשפט בעולם הבא.
אחר כך כיסו את הגוף במלח מיוחד בשם נטרון, שייבש אותו לגמרי. בסוף עטפו אותו במאות מטרים של רצועות בד, ובין השכבות שמו קמעות. מסכה צבועה הונחה על הפנים, והמומיה הוכנסה לארון קבורה מעוטר.
עמק המלכים ותות־ענח־אמון
אחרי תקופת הפירמידות הבינו המלכים שקבר בולט מושך שודדים. לכן חצבו את הקברים שלהם במצוקים של עמק נסתר ליד העיר תבאי (לוקסור של היום) — עמק המלכים. גם שם, רוב הקברים נשדדו.
בנובמבר 1922 מצא הארכאולוג הבריטי הווארד קרטר קבר שכמעט לא נגעו בו: הקבר של תות־ענח־אמון, נער שעלה לשלטון כשהיה בן כתשע ונפטר בגיל 18 או 19. בקבר היו יותר מ־5,000 חפצים: מרכבות, כיסאות, צעצועים, תכשיטים, ומסכת זהב מפורסמת. תות־ענח־אמון לא היה מלך חשוב במיוחד, אבל בזכות הקבר השלם הוא המפורסם מכולם.
הקללה שלא הייתה
אחרי גילוי הקבר נפטר לורד קרנרבון, האיש שמימן את החפירה, ועיתונים המציאו סיפור על ״קללת הפרעה״. אבל רוב האנשים שהיו בחפירה חיו עוד שנים רבות, והווארד קרטר עצמו חי עוד כ־17 שנה. הקללה היא אגדה עיתונאית, לא עובדה.
היום חוקרים מומיות בעזרת סריקות CT ובדיקות DNA, בלי לפרק אותן. כך גילו, למשל, שתות־ענח־אמון סבל מבעיה ברגל והשתמש כנראה במקל הליכה — ואכן, בקבר שלו נמצאו עשרות מקלות.