מומיה היא גוף שנשמר אלפי שנים בזכות ייבוש. במצרים העתיקה הכינו מומיות בכוונה, כי האמינו שהנשמה צריכה את הגוף בעולם הבא.
התהליך, שנקרא חניטה, נמשך כשבעים יום. החונטים הוציאו את האיברים הפנימיים, ואת הכבד, הריאות, הקיבה והמעיים שמרו בארבעה כדים מיוחדים, ״כדים קנופיים״. את המוח הוציאו דרך האף. הגוף כוסה בנטרון, מלח שייבש אותו, ואחר כך נעטף ברצועות בד, עם קמעות בין השכבות.
לא רק בני אדם נחנטו. במצרים נמצאו מיליוני מומיות של בעלי חיים: חתולים לאלה בסטט, ציפורי איביס לאל תחות, וגם תנינים, כלבים ובזים. מומיות נוצרו גם בתרבויות אחרות, ולפעמים גם בטבע — למשל בקרח או במדבר יבש מאוד.
💡 איך זוכרים? כשבעים יום · נטרון מייבש · ארבעה כדים קנופיים · עטיפה בבד
1. כמה זמן נמשך תהליך החניטה?
2. במה ייבשו את הגוף?
3. לאיזו אלה הוקדשו מומיות של חתולים?
איך זוכרים מה זה מומיה?
כשבעים יום · נטרון מייבש · ארבעה כדים קנופיים · עטיפה בבד
אילו מושגים קשורים למומיה?
תות־ענח־אמון, אנוביס, עמק המלכים. ההגדרה הקצרה של כל אחד מהם מופיעה למעלה, ומכל אחד יש קישור לעמוד משלו.
