קבוצת כוכבים היא ציור בדמיון
קבוצת כוכבים היא אוסף של כוכבים שאנשים חיברו בדמיון לצורה: איל, אריה, מאזניים. הכוכבים עצמם לא קרובים זה לזה. אחד יכול להיות קרוב יחסית אלינו והשני רחוק הרבה יותר, אבל מכדור הארץ הם נראים באותו אזור בשמיים.
תרבויות שונות חיברו את הכוכבים לצורות שונות. מה שאצל אחת נראה כמו דוב, אצל אחרת נראה כמו מחרשה. כיום האגודה הבין־לאומית לאסטרונומיה מחלקת את כל השמיים לשמונים ושמונה אזורים רשמיים של קבוצות כוכבים, כדי שכל האסטרונומים בעולם ידברו באותה שפה.
מסלול השמש בשמיים
כשכדור הארץ נע סביב השמש במשך שנה, נראה לנו כאילו השמש עצמה זזה לאט על פני השמיים ועוברת מול קבוצות כוכבים שונות. הקו הדמיוני שהשמש עוברת עליו נקרא האקליפטיקה. את הכוכבים לא רואים ביום כי אור השמש חזק, אבל בלילה הם שם.
לאורך האקליפטיקה נמצאות קבוצות הכוכבים שנקראות קבוצות המזלות. גם הירח וכוכבי הלכת נראים כמעט תמיד קרוב לקו הזה, ולכן אנשים קדומים שמו לב שהם ״מטיילים״ בין אותן קבוצות.
האם יש מזל שלושה עשר
כשמסתכלים על המפה המודרנית של השמיים, מגלים שהשמש עוברת על רקע שלוש־עשרה קבוצות כוכבים ולא שתים־עשרה. הקבוצה הנוספת נקראת נחש־אוחז, ובלועזית אופיוכוס. השמש עוברת מולה לתקופה של שבועיים וקצת, בערך בין סוף נובמבר לאמצע דצמבר, בין העקרב לקשת.
זה לא סותר את המסורת. הגלגל המסורתי לא נבנה מקבוצות בגדלים שונים אלא מחלוקה של שנים־עשר חלקים שווים, שלושים מעלות כל אחד. לכן במסורת נחש־אוחז לא נכנס. אפשר לומר שהגלגל המסורתי הוא סרגל רעיוני, והקבוצות האמיתיות הן הרקע שלו.
למה המזלות לא תואמים בדיוק
הגבולות המודרניים של קבוצות הכוכבים נקבעו בשנות השלושים של המאה העשרים, והם לא חלוקה שווה: קבוצות מסוימות רחבות מאוד וקבוצות אחרות צרות. השמש שוהה מול הבתולה יותר משישה שבועות, ומול העקרב רק כשבוע.
בנוסף, עם השנים המיקום של השמש מול הכוכבים בתאריך נתון זז לאט, ונעסוק בזה בשיעור על עונות ונקיפה. התוצאה היא שהמזל הנפוץ של אדם שנולד בתאריך מסוים לא תמיד זהה לקבוצת הכוכבים שהשמש הייתה מולה ביום הלידה שלו. ההבדל הזה הוא אחת הסיבות שאסטרונומים אומרים שהמזלות הם מסורת ולא תיאור מדויק של השמיים.