♈ מזלות לכיתה ט׳

״מזל טוב!״ אנחנו אומרים ביום הולדת, בחתונה ובכל שמחה, וכמעט אף אחד לא חושב על המשמעות המקורית של המילים. בעברית של חז״ל, ״מזל״ הוא כוכב או קבוצת כוכבים, ובעיקר אחד משנים־עשר המזלות. ״מזל טוב״ היה בתחילה איחול שכוכב טוב ילווה את האדם. עם הזמן נשכחה המשמעות הזאת, והביטוי נעשה פשוט ברכה. 🔊

כבר בתנ״ך מוזכרים המזלות. בספר מלכים מסופר על המלך יאשיהו, שביער מן הארץ את עבודת השמש, הירח, המזלות וכל צבא השמיים. מכאן שהתנ״ך ראה בפולחן לגרמי השמיים דבר אסור: ה׳ ברא אותם, והם אינם שליטים בפני עצמם. 🔊

בתלמוד, במסכת שבת, מובאת מחלוקת מפורסמת. רבי חנינא אמר: ״יש מזל לישראל״, כלומר הכוכבים משפיעים גם על חייהם של יהודים. רבי יוחנן חלק עליו ואמר: ״אין מזל לישראל״, והביא ראיה מדברי ירמיהו הנביא, שקרא שלא לפחד מאותות השמיים. כדי להראות שמעשי האדם חזקים מן המזל, מביא התלמוד סיפור על בתו של רבי עקיבא. חוזים בכוכבים אמרו שביום חתונתה יקרה לה אסון, אך באותו יום נתנה הנערה מזון לעני שעמד בפתח, והאסון נמנע. רבי עקיבא למד מכך ש״צדקה תציל ממוות״. 🔊

אחד המתנגדים החריפים לאסטרולוגיה היה הרמב״ם, שחי במאה השתים־עשרה. במכתב לחכמי דרום צרפת כתב שאין לה בסיס, והבחין בבירור בינה לבין חכמת התכונה, האסטרונומיה, שאותה העריך מאוד ולמד לעומק. לדעתו, האמונה שהכוכבים קובעים את גורלנו פוגעת ברעיון החשוב שהאדם בוחר במעשיו ואחראי להם. 🔊

עם זאת, המזלות לא נעלמו מן התרבות היהודית. גלגל המזלות עיטר רצפות של בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, כמו בבית אלפא ובציפורי, ובמסורת יש לכל חודש עברי מזל משלו. הם שימשו סמל לזמן, לעונות ולמחזור השנה, ולא בהכרח כלי לניבוי עתיד. 🔊

כך נוצרת תמונה מורכבת: המזלות הם חלק מהשפה, מהאמנות ומלוח השנה היהודי, ובאותו זמן רבים מגדולי החכמים הדגישו שגורלו של אדם אינו כתוב בכוכבים, אלא תלוי בבחירות ובמעשים שלו. 🔊