♈ מזלות לכיתה ה׳

בחול המועד סוכות נסענו, אני, אחי הקטן וסבא, לגן הלאומי בית אלפא, למרגלות הגלבוע. ״אני רוצה להראות לכם רצפה,״ אמר סבא. ״רצפה?״ צחק אחי. ״נסענו שעה בשביל רצפה?״ 🔊

נכנסנו לבניין, ומתחתינו נפרש פסיפס צבעוני ענק, עשוי אלפי אבנים קטנות. סבא סיפר שזו רצפה של בית כנסת עתיק, מלפני כאלף וחמש מאות שנה. בשנת 1928 חפרו חברי קיבוץ חפצי־בה תעלה להשקיה, ופתאום נתקלו באבנים צבעוניות. 🔊

במרכז הפסיפס היה עיגול גדול, ובתוכו שנים־עשר ציורים. ״הנה טלה, והנה דגים!״ קראתי. ליד כל ציור היה כתוב שמו של המזל באותיות עבריות. בפינות שמחוץ לעיגול ראינו ארבע דמויות של נשים, וליד כל אחת שם של חודש: ניסן, תמוז, תשרי וטבת. 🔊

״אלה ארבע עונות השנה,״ הסביר סבא. ״במסורת היהודית יש מזל לכל חודש עברי. ניסן הוא חודש הטלה, ותשרי, החודש שבו אנחנו נמצאים עכשיו, הוא חודש המאזניים.״ 🔊

״אבל למה יש מזלות בבית כנסת?״ שאלתי. סבא אמר שחוקרים משערים שהגלגל הזכיר למתפללים את מחזור השנה והחגים, שתלויים גם בירח וגם בשמש. ״הם לא באו לכאן כדי לנחש את העתיד,״ אמר, ״אלא כדי להתפלל, והגלגל הזכיר להם שיש סדר בזמן.״ 🔊

בדרך הביתה אחי כבר לא צחק. הוא ספר על האצבעות ושאל: ״סבא, איזה מזל יש לחודש אדר?״ ״דגים,״ ענה סבא וחייך. מתברר שגם רצפה יכולה להיות מעניינת. 🔊