הרשימה: שנים־עשר חודשים, שנים־עשר מזלות
במסורת מקובלת ההתאמה הבאה: ניסן — טלה, אייר — שור, סיוון — תאומים, תמוז — סרטן, אב — אריה, אלול — בתולה, תשרי — מאזניים, חשוון — עקרב, כסלו — קשת, טבת — גדי, שבט — דלי, אדר — דגים.
כך אפשר למשל להבין למה מאזניים קשורים לתשרי, החודש שבו מתקיימים ראש השנה ויום הכיפורים, שבו המסורת מדברת על חשבון נפש ושקילת מעשים. ולמה טלה קשור לניסן, החודש שבו חוגגים את פסח ויוצאים מעבדות לחירות.
ההבדל בין לוח עברי ללוח עולמי
החודשים העבריים מתחילים בכל פעם כשהירח חדש, ואילו חודשי הלוח העולמי נקבעו בצורה אחרת. לכן ניסן אינו מתחיל ביום קבוע בלוח העולמי, והוא יכול להתחיל בין סוף מרץ לאמצע אפריל.
למעשה, כל שנה חודש ניסן מתחיל בתאריך אחר בלוח העולמי, ולכן ההתאמה בין חודש עברי למזל היא קירוב, והתאריכים של מזל הלידה הרגיל נקבעים לפי הלוח העולמי ולא לפי העברי.
מה עושים בשנה מעוברת
בלוח העברי יש לפעמים שנה מעוברת, שיש בה שנים־עשר חודשים ועוד חודש נוסף: אדר א׳ ואדר ב׳. המסורת מציעה הסברים שונים איך להתאים מזל לחודש הנוסף, ואין התאמה אחת שכולם מסכימים עליה.
זה דוגמה טובה לכך שמסורות הן לא תמיד חד־משמעיות. כשמלמדים מסורת, כדאי לומר ״לפי המסורת הנפוצה״ ולא ״כך זה״.
ימי הולדת עבריים
ילדים רבים בישראל חוגגים יום הולדת לפי התאריך העברי, ולכן חודש הלידה העברי שלהם מזכיר מזל מסוים. אפשר לבדוק בלוח השנה מה החודש העברי שלכם, ולהשוות אותו למזל הלידה לפי הלוח העולמי.
אם נולדתם, למשל, בחודש סיוון, החודש העברי שלכם קשור לתאומים. ייתכן שהמזל לפי הלוח העולמי יצא אחר, ואין בכך שום בעיה: אלה שני מערכות שונות שמסתכלות על אותו זמן מכיוונים שונים.
ללמוד את החודשים בעזרת המזלות
סדר החודשים העבריים מתחיל בניסן, והמזלות עוזרים לזכור אותו: טלה, שור, תאומים וכן הלאה. מי שיודע את סדר המזלות יכול לשחזר את סדר החודשים, ולהפך.
אפשר ליצור לוח שנה עברי ציורי: לכל חודש מציירים את סמל המזל ואת החג שחל בו, כמו פסח בניסן, שבועות בסיוון וראש השנה בתשרי. ככה יוצא לוח שנה יפה שמלמד גם חגים.