יממה ושנה מעוברת
יממה היא 24 שעות — הזמן שלוקח לכדור הארץ להסתובב סביב עצמו בערך פעם אחת ביחס לשמש. בעברית יש הבדל יפה: ״יום״ יכול להיות רק השעות המוארות, ו״יממה״ היא יום ולילה יחד. כך בבריאת העולם בספר בראשית: ״ויהי ערב ויהי בוקר״ — ערב ובוקר יחד הם יממה.
כדור הארץ מקיף את השמש בערך ב־365 יממות ורבע. הרבע הזה מצטבר, ולכן פעם בארבע שנים מוסיפים יום — 29 בפברואר — ושנה כזאת נקראת שנה מעוברת. כדי לדייק עוד יותר, שנות מאה עגולות אינן מעוברות, חוץ מאלה שמתחלקות ב־400: שנת 2000 הייתה מעוברת, ו־1900 לא. גם בלוח העברי יש שנה מעוברת, אבל שם מוסיפים חודש שלם — אדר ב׳ — שבע פעמים בכל 19 שנים.
שעון קיץ
שעון קיץ פירושו שבאביב מזיזים את השעון שעה אחת קדימה, ובסתיו מחזירים אותו שעה אחורה, לשעון חורף. הרעיון: בקיץ השמש זורחת מוקדם מאוד, כשרוב האנשים עוד ישנים. כשמזיזים את השעון, יש יותר שעות אור בערב, כשאנשים ערים ופעילים, ואפשר לחסוך קצת בחשמל לתאורה.
בישראל, לפי חוק משנת 2013, שעון הקיץ מתחיל ביום שישי שלפני יום ראשון האחרון של מרץ, ונגמר ביום ראשון האחרון של אוקטובר, בשתיים בלילה. רוב הטלפונים והמחשבים מתעדכנים לבד, אבל בשעונים ישנים ובשעון של המכונית צריך לשנות ידנית. לא כל המדינות משתמשות בשעון קיץ, ויש שהפסיקו.
עשור, מאה ומילניום
עשור הוא תקופה של עשר שנים, ובעברית הוא קשור למילה עשר. כשאומרים ״שנות השמונים״ מתכוונים לעשור של 1980 עד 1989. מאה היא מאה שנים, ומילניום, או אלף, הוא אלף שנים. המילה מילניום באה מלטינית: mille — אלף, ו־annus — שנה.
מתי התחילה המאה ה־21? רוב העולם חגג בכניסה לשנת 2000, אבל לפי החשבון המדויק המאה והמילניום החדשים התחילו ב־1 בינואר 2001. הסיבה היא שבספירה הנוצרית אין שנת אפס: אחרי שנה 1 לפני הספירה באה מיד שנה 1, ולכן המאה הראשונה הסתיימה בסוף שנת 100, והמאה ה־20 — בסוף שנת 2000.