שטח ואורך: דונם ואינץ׳
דונם הוא יחידה למדידת שטח, ובישראל הוא שווה ל־1,000 מטרים רבועים — למשל ריבוע שכל צלע שלו כ־31.6 מטרים, או מלבן של 50 על 20 מטרים. המילה הגיעה מהטורקית, מימי השלטון העות׳מאני, ולפי ההסבר המקובל היא קשורה לשטח שאפשר לחרוש ביום אחד. מגרש כדורגל גדול הוא בערך שבעה דונמים.
אינץ׳ הוא יחידת אורך שמשתמשים בה בעיקר בארצות הברית, והוא שווה בדיוק ל־2.54 סנטימטרים. בישראל פוגשים אותו בעיקר בגודל של מסכים: ״מסך של 55 אינץ׳״ פירושו שהאלכסון שלו — מפינה לפינה — הוא כ־140 סנטימטרים. גם צינורות וגלגלי אופניים נמדדים לפעמים באינצ׳ים.
למה יש כל כך הרבה יחידות? כי במשך מאות שנים כל ארץ, ולפעמים כל עיר, מדדה בדרך משלה — לפי אורך של רגל, של אמה או של צעד. בסוף המאה ה־18 הציעו בצרפת את השיטה המטרית, שבנויה על כפולות של עשר, והיום רוב מדינות העולם, וגם ישראל, משתמשות בה.
מהירות ואנרגיה: קמ״ש וקילוואט־שעה
קמ״ש הוא ראשי תיבות של ״קילומטר לשעה״: כמה קילומטרים עוברים בשעה אחת אם נוסעים כל הזמן באותה מהירות. הולך רגל הולך כ־5 קמ״ש, רוכב אופניים כ־15 עד 20, ובתוך עיר בישראל המהירות המותרת היא בדרך כלל 50 קמ״ש, אלא אם יש תמרור אחר.
וואט מודד הספק — כמה אנרגיה מכשיר צורך בכל רגע. קילוואט הוא אלף וואט. קילוואט־שעה הוא כמות האנרגיה שמכשיר של קילוואט אחד צורך בשעה שלמה, וזו היחידה שבה מחשבים את חשבון החשמל. מזגן שעובד שעה, או קומקום שרותח פעמים רבות, צורכים יותר קילוואט־שעה, ולכן חיסכון בחשמל מתחיל בכיבוי מכשירים שלא צריך.
חום ונפח: פרנהייט וליטר
פרנהייט היא סקאלה למדידת טמפרטורה שמשתמשים בה בעיקר בארצות הברית. בסקאלה הזאת מים קופאים ב־32 מעלות ורותחים ב־212 מעלות, ואילו בסקאלת צלזיוס שלנו הם קופאים ב־0 ורותחים ב־100. כדי להמיר מפרנהייט לצלזיוס מחסירים 32, כופלים ב־5 ומחלקים ב־9. לכן ״100 מעלות פרנהייט״ הם כ־38 מעלות צלזיוס — יום חם מאוד.
ליטר הוא יחידה למדידת נפח, כלומר כמה מקום משהו תופס. ליטר אחד הוא נפח של קובייה שכל צלע שלה 10 סנטימטרים, והוא שווה ל־1,000 מיליליטרים. ליטר מים שוקל כקילוגרם אחד, וזה לא מקרי: כשקבעו את היחידות של השיטה המטרית, קשרו בכוונה בין נפח המים למשקל שלהם.