את הסקאלה הציע ב־1724 הפיזיקאי דניאל גבריאל פרנהייט, שגם שיפר את מדחום הכספית. כעבור שנים אחדות, ב־1742, הציע האסטרונום השוודי אנדרס צלזיוס סקאלה אחרת, שבה המרווח בין הקפיאה לרתיחה של מים מחולק ל־100 — וזו הסקאלה שבה משתמשים בישראל ובכמעט כל העולם.
כדי להמיר מפרנהייט לצלזיוס מחסירים 32, כופלים ב־5 ומחלקים ב־9. כך 212 פרנהייט הם 100 צלזיוס, ו־98.6 פרנהייט הם 37 צלזיוס — חום גוף רגיל. ״100 מעלות״ בתחזית אמריקנית הן כ־38 מעלות צלזיוס — יום חם מאוד, לא מים רותחים. בשתי הסקאלות יש נקודה אחת משותפת: מינוס 40 פרנהייט הם בדיוק מינוס 40 צלזיוס.