המילה הגיעה מהטורקית, מימי השלטון העות׳מאני בארץ ישראל. לפי ההסבר המקובל היא קשורה לשטח שאפשר לחרוש ביום אחד עם זוג שוורים. הדונם העות׳מאני היה קצת פחות מ־1,000 מטרים רבועים, ובתקופת המנדט הבריטי קבעו את הדונם המטרי — 1,000 מטרים רבועים בדיוק — שבו משתמשים היום.
בדונמים מודדים בישראל שדות, מטעים, מגרשים ושטחים של יישובים ושמורות טבע. מגרש כדורגל גדול הוא כ־7 דונמים, ו־1,000 דונמים הם קמ״ר אחד — קילומטר רבוע. מחוץ לישראל ולכמה מדינות באזור כמעט לא משתמשים בדונם, ובמקומו מודדים בהקטרים (10 דונמים) או באקרים.

