כדור הארץ מקיף את השמש בכ־365 יממות ורבע. אם הלוח היה תמיד 365 ימים, הרבע היה מצטבר, ואחרי כמה מאות שנים החגים והעונות היו ״זזים״. לכן מוסיפים יום כמעט בכל ארבע שנים. הכלל המדויק: שנה שמתחלקת ב־4 היא מעוברת, חוץ משנות מאה עגולות — אלא אם הן מתחלקות ב־400. לכן 2000 הייתה מעוברת, ו־1900 לא.
הלוח העברי הוא לוח ירחי־שמשי: החודשים לפי הירח, אבל החגים צריכים להישאר בעונות — פסח באביב. שנה של 12 חודשי ירח קצרה בכ־11 ימים משנת שמש, ולכן מוסיפים את אדר ב׳ שבע פעמים בכל מחזור של 19 שנים. המילה ״מעוברת״ באה מעובר — כאילו השנה ״הרה״ ונושאת בתוכה תוספת.