שביתה מופעלת בדרך כלל על ידי ארגון עובדים — ועד עובדים או הסתדרות. בישראל ההסתדרות הכללית, שהוקמה ב־1920, היא ארגון העובדים הגדול. כשעובדי בית ספר, נמל, בית חולים או משרד ממשלתי שובתים, השירות נעצר או מצטמצם, וזה לוחץ על המעסיק להגיע להסכם. ״שביתה כללית״ היא שביתה של עובדים בהרבה מקומות בבת אחת.
הזכות לשבות מוכרת בישראל, אבל יש לה כללים: צריך להודיע מראש, ובמקומות חיוניים — כמו בתי חולים — נשאר צוות מינימלי. יש גם ״שביתת איטלקית״, שבה עובדים לאט ולפי הכללים בדיוק. המילה שביתה באה מהשורש ש־ב־ת, כמו שבת — להפסיק לעבוד, לנוח.