במשפט, החסינות נועדה לאפשר לאנשים במשרות מסוימות לעשות את עבודתם בלי פחד. חברי כנסת מוגנים בחוק כך שלא יוכלו להעמיד אותם לדין על דברים שאמרו או עשו במסגרת תפקידם — כדי שיוכלו לייצג את הציבור ולבקר את הממשלה בחופשיות. בעבירות אחרות, הכנסת יכולה להחליט אם להעניק חסינות או לא. לדיפלומטים יש חסינות במדינה שבה הם משרתים.
ברפואה, חסינות פירושה שהגוף מוגן מפני מחלה מסוימת — אחרי שחלה בה או אחרי חיסון — כי מערכת החיסון ״זוכרת״ את הפולש. בשני המובנים המילה באה מהשורש ח־ס־נ, כמו ״חוסן״ ו״חסון״ — חזק, עמיד. יש ויכוחים ציבוריים על כמה רחבה צריכה להיות החסינות של נבחרי ציבור, וכל צד מביא נימוקים.