כל נוגדן מתאים לפולש אחד בלבד, כמו מפתח שמתאים למנעול אחד. את הנוגדנים מייצרים תאי דם לבנים מיוחדים. בפעם הראשונה שהגוף פוגש פולש חדש לוקח לו כמה ימים לייצר את הנוגדן המתאים; בפעם השנייה — הרבה פחות, כי הגוף כבר ״זוכר״.
בבדיקת דם אפשר לבדוק אם יש בגוף נוגדנים לנגיף מסוים, וכך לדעת אם האדם נחשף אליו או התחסן. תינוקות מקבלים נוגדנים מהאמא עוד ברחם וגם מחלב אם, והם מגינים עליהם בחודשים הראשונים. השם העברי נוגדן בא מהמילה ״נגד״ — הוא פועל נגד הפולש.

