יש כמה סוגים של אירוניה. באירוניה מילולית אומרים משהו ומתכוונים להפך: ״איזה יום מושלם לטיול״ כשיורד מבול. באירוניה של מצב, המציאות ״מתהפכת״: כבאי שהבית שלו נשרף, או שלט ״שמרו על השקט״ שנפל בקול רעש גדול. באירוניה דרמטית הקהל יודע משהו שהדמות בסיפור לא יודעת — כמו בהצגות, כשכולם רואים את הזאב מתחבא ורק כיפה אדומה לא.
את האירוניה המילולית מבינים לפי ההקשר, הבעת הפנים וטון הדיבור. בכתב קשה יותר לזהות אותה, ולכן לפעמים מוסיפים סמיילי. המילה באה מיוונית — ״איירוניה״, העמדת פנים של מי שכאילו לא יודע. הפילוסוף סוקרטס היה מפורסם בכך שהעמיד פנים שאינו יודע, כדי שבני שיחו יגלו בעצמם את הטעויות שלהם.