בעברית יש הרבה סלנג שהגיע משפות אחרות: ״סבבה״ ו״אחלה״ מערבית, ״חבל על הזמן״ שהוא דווקא מחמאה, ״פדיחה״ ו״חפלה״, ובשנים האחרונות הרבה מילים מאנגלית, כמו ״קראש״, ״וייב״ ו״קרינג׳״. גם הצבא הוסיף לעברית מילים רבות, כמו ״ג׳ובניק״ ו״פזמ״ק״. סלנג משתנה מהר: מה שהיה ״מגניב״ לפני עשרים שנה יכול להישמע היום מיושן.
סלנג הוא חלק טבעי מכל שפה חיה, והוא נותן לדוברים תחושת שייכות. חלק ממנו נעלם, וחלק נכנס לשפה הרגילה ולמילונים. מה שחשוב הוא לדעת מתי להשתמש בו: עם חברים — בכיף; בחיבור, במכתב רשמי או בראיון — בשפה תקנית. הבחירה הזאת נקראת ״משלב לשוני״. מקור המילה האנגלית slang לא ידוע בוודאות.