המילה באה מהאנגלית crush, שפירושה המקורי ״למעוך״ או ״לרסק״ — אולי כי התאהבות פתאומית מרגישה כאילו היא ״מועכת״ את הלב. בסלנג של ילדים ובני נוער בישראל אומרים ״הקראש שלי״ או ״יש לי קראש״. קראש יכול להיות גם על זמר, שחקן או דמות מסדרה.
קראש הוא רגש, לא מערכת יחסים, ולרוב הוא מתוק ותמים ועובר עם הזמן. הוא יכול לגרום להתרגשות, לבושה ולסומק. להורים: כשילד מספר על קראש, זה סימן לאמון. הקשבה בלי צחוק ובלי לחץ שומרת על השיחה פתוחה גם בעתיד.