בישראל מודדים את האינפלציה בעזרת מדד המחירים לצרכן, שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת כל חודש. המדד בודק את המחירים של ״סל״ של מוצרים ושירותים שמשפחות קונות — אוכל, דיור, תחבורה, בגדים — ומשווה אותם לחודש הקודם ולשנה הקודמת. אם הסל התייקר ב־3% בשנה, האינפלציה השנתית היא 3%.
יעד יציבות המחירים של ישראל הוא אינפלציה של 1% עד 3% בשנה, ובנק ישראל משתמש בריבית כדי לנסות לעמוד בו. בשנות השמונים הייתה בישראל אינפלציה של מאות אחוזים בשנה, והמחירים השתנו כמעט כל שבוע. המילה אינפלציה באה מלטינית ופירושה ״ניפוח״ — המחירים ״מתנפחים״.