מסוס עץ לאופני בטיחות
ב־1817 בנה ממציא גרמני בשם קרל פון דרייס ״מכונת ריצה״ — שני גלגלים וכיסא, בלי דוושות. רוכבים דחפו את עצמם ברגליים, כמו באופני האיזון של ילדים קטנים היום. אחר כך הוסיפו דוושות לגלגל הקדמי, ובנו אופניים עם גלגל קדמי ענק — מהירים, אבל מסוכנים מאוד.
בשנות ה־80 של המאה ה־19 הופיעו ״אופני הבטיחות״: שני גלגלים בגודל דומה ושרשרת שמניעה את הגלגל האחורי — בדיוק כמו האופניים של היום. עם צמיגים מלאי אוויר הם נעשו נוחים, והפכו לכלי תחבורה של מיליוני אנשים.
ענפי האופניים
באולימפיאדה יש כמה ענפים. ״אופני כביש״ — מרוצים ארוכים על כבישים, ומרוץ נגד השעון שבו כל רוכב יוצא לבד. ״אופני מסלול״ — מרוצים באולם, על מסלול עץ משופע. ״אופני הרים״ — רכיבה בשבילים עם עליות, ירידות ואבנים. ו־״BMX״ — אופניים קטנים לקפיצות ולמסלולים עם גבעות, שנכנסו לאולימפיאדה ב־2008.
המרוץ המפורסם ביותר הוא טור דה פראנס, שנערך מאז 1903 ונמשך שלושה שבועות. ב־2018 יצא מרוץ אחר בדרגה הזאת, הג׳ירו ד׳איטליה, מירושלים — הפעם הראשונה שמרוץ כזה התחיל מחוץ לאירופה. המקטע הראשון היה מרוץ נגד השעון בירושלים, ואחריו מקטעים מחיפה לתל אביב ומבאר שבע לאילת.
קסדה וכללי בטיחות
הכלל הראשון: קסדה. בישראל ילדים ובני נוער עד גיל 18 חייבים לחבוש קסדה בכל רכיבה על אופניים, והקסדה צריכה להיות במידה הנכונה וסגורה מתחת לסנטר. קסדה יכולה להציל חיים בנפילה.
רוכבים בשבילי אופניים, בצד ימין, בכיוון התנועה. נותנים זכות קדימה להולכי רגל, לא רוכבים על המדרכה כשאסור, ולא מחזיקים טלפון ביד. בלילה צריך פנס לבן מקדימה ופנס אדום מאחור, ובגד בהיר או זוהר. ואופניים חשמליים מותרים בישראל רק מגיל 16 — לא לפני.
למה כדאי לרכוב
רכיבה מחזקת את שרירי הרגליים, את הלב ואת הריאות, והיא דרך מצוינת להגיע לבית הספר או לחברים — בלי פקקים ובלי זיהום אוויר. רכיבה משפחתית בפארק או בשביל מוסדר היא גם בילוי נהדר.
לפני כל רכיבה בודקים: האם הבלמים עובדים, האם יש אוויר בצמיגים, והאם השרשרת במקומה. רוכבים בקצב שמתאים לכם, שותים מים, ובקיץ נמנעים משעות החום של הצהריים.