במעבר הרים גבוה באלפים, בין שווייץ לאיטליה, יש אכסניה של נזירים שעוזרת לעוברי דרכים כבר מאות שנים. שם גידלו כלבים חזקים שליוו את הנזירים בשלג, פילסו דרך וחיפשו אנשים שאבדו. הכלב המפורסם ביותר, בארי, נזכר כמי שהציל עשרות אנשים לפני כמאתיים שנה.
ובאשר לחבית הקטנה על הצוואר עם משקה מחמם? זה כנראה סיפור שנולד מציורים ישנים, לא מנהג אמיתי של הנזירים. מה שבאמת עזר היה האף החזק, הכוח, והיכולת ללכת בשלג עמוק. היום חילוץ בשלג נעשה בעיקר בעזרת מסוקים, ציוד מודרני וכלבים קלים יותר.
הסן ברנרד גדול וכבד מאוד, עם פרווה עבה. הוא נוטה להיות רגוע וסבלני, אבל צריך מקום, אילוף מגיל צעיר וטיפול בפרווה. בישראל הוא סובל מאוד מחום, ולכן צריך בית קריר, הרבה מים ופעילות רק בשעות הקרירות — כדאי לחשוב על זה היטב ולהתייעץ עם וטרינר.