השם הגרמני של התחש פירושו ״כלב גירית״. גיריות חיות במחילות מתחת לאדמה, ולכן הציידים רצו כלב נמוך וארוך שיוכל להיכנס פנימה, וכלב אמיץ שלא יפחד. לכן לתחש יש חזה רחב, כפות חזקות לחפירה ונביחה רמה ביחס לגודל.
יש תחשים בגודל רגיל ותחשים מיניאטוריים, ושלושה סוגי פרווה: קצרה וחלקה, ארוכה ומשיית, וקשה כמו מברשת. התחש סקרן, עקשן לפעמים ואוהב לחפור — אם יש לו חצר, הוא עשוי ליצור בה בורות. אילוף בסבלנות ובפרסים עובד אצלו הכי טוב.
בגלל הגב הארוך, הגב של התחש רגיש. כדאי לא לתת לו לקפוץ מספות גבוהות או לעלות ולרדת הרבה מדרגות, ולשמור שלא ישמין, כי משקל עודף מעמיס על עמוד השדרה. כשמרימים אותו — תומכים גם בחזה וגם באחוריים.