מה זה צירוף סמיכות?
לפעמים שתי מילים מתחברות כל כך חזק שהן כמעט הופכות למילה אחת. ״בית ספר״ הוא לא סתם בית וגם לא סתם ספר — זה המקום שבו לומדים. ״כדור רגל״ הוא משחק, ו״יום הולדת״ הוא יום מיוחד. צירופים כאלה נקראים ״צירופי סמיכות״.
המילה הראשונה בצירוף נקראת ״נסמך״, כי היא נשענת על המילה שאחריה. המילה השנייה נקראת ״סומך״, כי היא תומכת בראשונה ומפרטת אותה. ב״עוגת שוקולד״: עוגת היא הנסמך, שוקולד הוא הסומך. הנסמך הוא העיקר — מדובר בעוגה, והסומך מספר איזו עוגה.
איפה שמים את ה הידיעה?
זה הכלל החשוב ביותר בסמיכות: ה הידיעה באה על הסומך, המילה השנייה, ולא על הנסמך. אומרים ״בית הספר״, ״חדר האוכל״, ״יום ההולדת״, ״כדור הרגל״, ״ארוחת הבוקר״.
בדיבור שומעים לפעמים ״הבית ספר״ או ״היום הולדת״, אבל בעברית תקנית הצורה הנכונה היא ״בית הספר״ ו״יום ההולדת״. שימו לב שהמשמעות היא שכל הצירוף מיודע: ״בית הספר״ הוא בית ספר מסוים, אף שה־ה יושבת רק על ״ספר״.
איך משתנה הנסמך?
הסומך נשאר כמו שהוא, אבל הנסמך משתנה לעתים קרובות. שם עצם בנקבה שמסתיים ב־ה מחליף אותה ב־ת: ארוחה – ארוחת ערב, עוגה – עוגת גבינה, שמלה – שמלת כלה, כיתה – כיתת מחשבים.
שם עצם ברבים עם הסיומת ־ים מאבד את ה־ם: ילדים – ילדי הגן, ספרים – ספרי קריאה, בגדים – בגדי חורף. גם הזוגי מתקצר: עיניים – עיני החתול, ידיים – ידי הילד. לעומת זאת, רבים עם הסיומת ־ות נשארים כמו שהם: שמלות כלה, עוגות שוקולד, מחברות חשבון.
כשהופכים צירוף סמיכות לרבים, משנים רק את הנסמך: בית ספר – בתי ספר, כובע קש – כובעי קש, ארוחת ערב – ארוחות ערב.
סמיכות או ״של״?
הרבה פעמים אפשר לומר את אותו רעיון בשתי דרכים: ״ספרי הילדים״ או ״הספרים של הילדים״. שתי הדרכים נכונות. בצירופים שהפכו לשם קבוע, כמו ״בית ספר״ או ״עוגת שוקולד״, משתמשים בסמיכות. כשרוצים להדגיש למי שייך משהו, נוח להשתמש ב״של״: ״העוגה של סבתא״.
הסמיכות נפוצה במיוחד בשמות של מקומות, מאכלים ובגדים: ״גן חיות״, ״מגרש משחקים״, ״מרק עוף״, ״נעלי ספורט״. כשאתם קוראים, נסו לשים לב כמה צירופי סמיכות מסתתרים בכל עמוד.
שם תואר אחרי צירוף סמיכות
כשרוצים לתאר צירוף סמיכות, שם התואר בא בסוף הצירוף ומתאים בדרך כלל לנסמך, המילה הראשונה. ב״ארוחת הבוקר הטעימה״ שם התואר ״הטעימה״ בנקבה, כי הוא מתאר את הארוחה, ולא את הבוקר. ב״ספר הילדים המעניין״ שם התואר מתאר את הספר, וב״ספר הילדים הקטנים״ הוא מתאר את הילדים.
אם הצירוף מיודע, גם שם התואר מקבל ה הידיעה: ״בית הספר החדש״, ״יום ההולדת המשמח״. ואם הצירוף לא מיודע, גם שם התואר לא: ״עוגת שוקולד טעימה״.