משפט פעיל ומשפט סביל

לשון · לכיתות ז׳–ט׳

במשפט פעיל הנושא הוא מי שעושה את הפעולה: ״הצייר צייר את התמונה״. במשפט סביל הנושא הוא מה שהפעולה נעשית בו: ״התמונה צוירה בידי הצייר״. בשיעור נלמד את זוגות הבניינים הפעילים והסבילים, נהפוך משפטים מצורה לצורה, ונבין מתי עדיף לכתוב בסביל.

מי עושה ומי ״מקבל״?

בכל פעולה יש בדרך כלל עושה, ויש מי או מה שהפעולה עוברת עליו. במשפט ״הגננת קראה את הסיפור״ הגננת היא העושה, והסיפור הוא מה שנקרא. זה משפט פעיל: הנושא (הגננת) הוא העושה, והסיפור הוא מושא ישיר.

אפשר לספר את אותו אירוע מנקודת המבט של הסיפור: ״הסיפור נקרא בידי הגננת״. עכשיו הסיפור הוא הנושא, והפועל ״נקרא״ הוא פועל סביל — הוא מתאר פעולה שנעשתה בנושא. העושה עבר לסוף המשפט, אחרי המילים ״בידי״ או ״על ידי״, ואפשר גם להשמיט אותו לגמרי.

שלושה זוגות של בניינים

לכל אחד משלושת הבניינים הפעילים העיקריים יש בניין סביל שמתאים לו. לבניין קל מתאים בדרך כלל נפעל: כתב — נכתב, שבר — נשבר, גנב — נגנב. לפיעל מתאים פועל: סידר — סודר, צייר — צויר, ביטל — בוטל. להפעיל מתאים הופעל: הדליק — הודלק, הכין — הוכן, הזמין — הוזמן.

שני הבניינים פועל והופעל משמשים כמעט רק לסביל, ואין להם שם פועל וציווי. לכן אין ״לסודר״ או ״להודלק״. נפעל, לעומתם, הוא בניין מגוון: יש בו גם פעלים שאינם סבילים בכלל, כמו ״נכנס״, ״נרדם״, ״נלחם״ ו״נזכר״. ״הילד נרדם״ אינו משפט סביל — אף אחד לא ״הרדים״ אותו.

איך הופכים פעיל לסביל?

יש ארבעה צעדים. ראשית, מוצאים את המושא הישיר במשפט הפעיל — רק משפט שיש בו מושא ישיר אפשר להפוך לסביל. שנית, הופכים את המושא לנושא ומוחקים את ״את״. שלישית, מעבירים את הפועל לבניין הסביל המתאים ומתאימים אותו לנושא החדש במין, במספר ובזמן. רביעית, אם רוצים, מוסיפים את העושה אחרי ״בידי״ או ״על ידי״.

דוגמה: ״העירייה שיפצה את הספרייה.״ המושא הוא ״הספרייה״ (נקבה, יחיד). הפועל ״שיפצה״ בבניין פיעל, ולכן הסביל בבניין פועל: ״שופצה״. התוצאה: ״הספרייה שופצה בידי העירייה.״ ועוד דוגמה, ברבים: ״התלמידים הכינו את הקישוטים״ — ״הקישוטים הוכנו בידי התלמידים.״

טעות נפוצה היא לשכוח את ההתאמה: ״הקישוטים הוכן״ במקום ״הקישוטים הוכנו״. הפועל הסביל מתאים לנושא החדש, ולא לעושה.

מתי כותבים בסביל?

משתמשים בסביל כשהעושה אינו ידוע: ״האופניים שלי נגנבו״; כשהוא לא חשוב: ״הכביש נסלל בשנה שעברה״; או כשרוצים לשים במרכז את מה שקרה ולא את מי שעשה: ״התרופה אושרה לשימוש״. לכן הסביל נפוץ בידיעות חדשותיות, בהוראות ובכתיבה מדעית.

מצד שני, טקסט שכולו סביל נשמע מרוחק, ולפעמים מסתיר מי אחראי. ״נעשו טעויות״ אומר פחות מ״עשינו טעויות״. כותב טוב בוחר בכל משפט את הצורה שמתאימה למה שהוא רוצה להדגיש.

✅ חידון: משפט פעיל ומשפט סביל

1. מהו הסביל של ״הצייר צייר את התמונה״?

2. איזה בניין הוא הסביל של הפעיל?

3. איזה משפט הוא סביל?

4. מהו הסביל של ״הכינו״ במשפט ״התלמידים הכינו את הקישוטים״?

5. איזה משפט אי אפשר להפוך לסביל?

6. למה ״הילד נרדם״ אינו משפט סביל?

7. מתי מתאים במיוחד לכתוב בסביל?

8. מהו שם הפועל של ״סודר״ (בניין פועל)?

🖨️ דף עבודה להדפסה

8 שאלות, שאלות לחשיבה ודף תשובות עם הסברים.

💬 שאלות לשיחה

  1. קראו ידיעה בעיתון וסמנו בה את הפעלים הסבילים. למה לדעתכם בחר הכתב בסביל דווקא שם?
  2. הפכו את המשפט ״ראש העירייה פתח את הגן החדש״ לסביל. איזו גרסה מתאימה יותר לכותרת, ולמה?
  3. למה לפעמים אנשים מעדיפים לומר ״הכוס נשברה״ ולא ״שברתי את הכוס״?

📖 קטע קריאה בנושא: 📜 המגילות שנמצאו במערה

בשנת 1947 נכנס רועה צאן צעיר למערה קטנה במדבר יהודה, ליד ים המלח. לפי הסיפור, הוא חיפש עז שהלכה לאיבוד, וזרק אבן לתוך המערה. מבפנים נשמע קול של שנשבר. כך נמצאו המגילות הראשונות מבין מה שנקרא היום "המגילות ", או "מגילות ים המלח".

בשנים שאחר כך נחקרו האזור ומערות נוספות, ונמצאו בהן של מאות כתבי יד. הכתבים נכתבו לפני כאלפיים שנה ויותר, רובם בעברית, על ועל . ביניהם נמצאו העותקים העתיקים ביותר שידועים לנו של ספרי התנ״ך.

אחד הממצאים המפורסמים הוא מגילת ישעיהו השלמה. היא נכתבה לפני יותר מאלפיים שנה, ובכל זאת הטקסט שבה דומה מאוד לספר ישעיהו שנקרא היום. החוקרים למדו ממנה עד כמה בקפידה הועתקו ספרי הקודש לאורך הדורות.

מי כתב את המגילות? על כך החוקרים עד היום. רבים מהם סבורים שהן קשורות לכת יהודית שחיה בקומראן, יישוב קטן שנחפר בסמוך למערות, ושחבריה הקפידו על חיי ולימוד. אחרים טוענים שחלק מהמגילות הובאו למערות ממקומות אחרים, אולי מירושלים, כדי להסתירן בזמן המרד ברומאים.

שלוש מגילות ראשונות נקנו בשנת 1947 בידי החוקר אליעזר ליפא סוקניק. כמה שנים אחר כך נקנו ארבע מגילות נוספות בידי בנו, יגאל ידין, אחרי שהוצעו למכירה במודעה בעיתון אמריקני.

היום המגילות שמורות בירושלים, בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל. הן מוצגות באור חלש ובטמפרטורה מבוקרת, כי העתיק רגיש מאוד, ואת מגילת ישעיהו השלמה מציגים לרוב בהעתק מדויק, כדי לשמור על המקור. קטעים רבים צולמו בטכנולוגיה מתקדמת, והצילומים הועלו לאתר אינטרנט, כך שכל אחד יכול לראות אותם מהבית.

📖 מילון הקטע
  • בדואי — בן לשבט שחי במדבר
  • כלי חרס — כלי עשוי אדמה שרופה
  • גנוזות — מוסתרות ושמורות
  • שרידים — חלקים שנשארו
  • קלף — עור מעובד לכתיבה
  • פפירוס — נייר עתיק מצמח
  • חלוקים — לא מסכימים ביניהם
  • טהרה — ניקיון וקדושה לפי הדת

שאלות

1. איפה נמצאו המגילות הראשונות?
2. מהו הסביל של "החוקרים קנו את המגילות"?
3. באיזה בניין הפועל "הועתקו"?
4. מה למדו החוקרים ממגילת ישעיהו?
5. למה המגילות מוצגות באור חלש?
6. הפכו את המשפט "החוקרים צילמו את הקטעים בטכנולוגיה מתקדמת" למשפט סביל.

עוד שיעורים בלשון

לכל 48 השיעורים בלשון ←

חוברת ומבחן לדוגמה לכיתה

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין משפט פעיל למשפט סביל?

במשפט פעיל הנושא הוא מי שעושה את הפעולה (״דנה כתבה את המכתב״). במשפט סביל הנושא הוא מה שהפעולה נעשתה בו (״המכתב נכתב בידי דנה״).

אילו בניינים הם סבילים?

פועל והופעל הם בניינים סבילים, ונפעל משמש לרוב כסביל של קל. הזוגות הם: קל — נפעל, פיעל — פועל, הפעיל — הופעל.

האם חייבים לכתוב מי עשה את הפעולה במשפט סביל?

לא. אפשר להוסיף את העושה אחרי ״בידי״ או ״על ידי״, אבל לעיתים קרובות משמיטים אותו — במיוחד כשהוא לא ידוע או לא חשוב.

שווה להסתכל גם על לשון עברית, ולומדים.

האם זה עזר?
לא מצאתם בדיוק את הדף שחיפשתם?ספרו לנו מה צריך — ואולי הוא יחכה לכם כאן בשבוע הבא.
לבקשת דף ←או בוואטסאפ