למה ״בינוני״?
בעבר ובעתיד הפועל נוטה בגופים: כתבתי, כתבת, נכתוב. בהווה אין גופים: ״אני כותב״, ״אתה כותב״ ו״הוא כותב״ — אותה צורה בדיוק. צורת ההווה משתנה רק במין ובמספר, כמו שם: כותב, כותבת, כותבים, כותבות. בגלל הדמיון הזה לשמות קראו המדקדקים לצורה הזאת ״בינוני״ — צורה שנמצאת בין הפועל לבין השם.
לכל בניין יש צורת בינוני משלו: בקל — כּוֹתֵב, בנפעל — נִכְתָּב, בפיעל — מְדַבֵּר, בפועל — מְדֻבָּר (בכתיב מלא: מדובר), בהפעיל — מַדְלִיק, בהופעל — מֻדְלָק (מודלק), ובהתפעל — מִתְלַבֵּשׁ. ברוב הבניינים, חוץ מקל ומנפעל, הבינוני מתחיל באות מ׳.
בינוני פועל ובינוני פעול
בבניין קל יש שתי צורות בינוני. בינוני פועל (במשקל קוֹטֵל) מתאר את מי שעושה את הפעולה: ״שומר״, ״כותב״, ״סוגר״. בינוני פעול (במשקל קָטוּל) מתאר את מי או את מה שהפעולה נעשתה בו, ואת המצב שנוצר: ״שמור״, ״כתוב״, ״סגור״, ״שבור״, ״אהוב״.
שימו לב להבדל בין בינוני פעול לבין פועל סביל: ״החלון נשבר״ מתאר פעולה שקרתה, ואילו ״החלון שבור״ מתאר מצב — כך החלון נראה עכשיו. בינוני פעול משמש בעיקר כשם תואר: ״מכתב כתוב בכתב יד״, ״דלת סגורה״, ״שיר אהוב״.
שלושה תפקידים במשפט
צורת בינוני יכולה למלא שלושה תפקידים, ומזהים אותם לפי ההקשר. כשהיא נשוא שמתאר פעולה שקורית עכשיו, היא פועל: ״הילדה מציירת פרפר״. כשהיא מתארת שם עצם ומתאימה לו, היא שם תואר: ״מים זורמים״, ״ספר מעניין״, ״אור מסנוור״. כשהיא מציינת מישהו או משהו, היא שם עצם: ״השופט נכנס לאולם״, ״המדריך הסביר את הכללים״.
הרבה שמות של מקצועות ותפקידים הם במקורם צורות בינוני: שופט, שומר, סופר, מנהל, מדריך, מתרגם, מזכיר, מורה. אפשר לזהות שהם שמות עצם כי אפשר לצרף אליהם שם תואר (״המדריך החדש״, ״השופטת הוותיקה״), וכי הם יכולים להופיע בסמיכות: ״שומר הסף״, ״מנהל בית הספר״.
מבחן שימושי: מחליפים את המילה במילה אחרת. אם אפשר להחליף אותה בפועל בעבר (״הילדה ציירה פרפר״), היא פועל. אם אפשר להחליף אותה בשם תואר רגיל (״מים קרים״), היא שם תואר. אם אפשר להחליף אותה בשם עצם (״האיש נכנס לאולם״), היא שם עצם.
עובדות קטנות שעוזרות
בבניין נפעל, בשורשים שלמים, הבינוני והעבר בגוף ״הוא״ נכתבים אותו דבר בלי ניקוד: ״נִכְנַס״ (עבר) ו״נִכְנָס״ (הווה). רק התנועה האחרונה שונה, ובכתיבה מבינים מההקשר: ״אתמול הוא נכנס״ לעומת ״עכשיו הוא נכנס״.
בבינוני של פיעל, הפעיל והתפעל מופיעה מ׳ בהתחלה, ולכן מילים כמו ״מסביר״, ״מדליק״ ו״מתרגש״ מזוהות בקלות כבינוני. אבל זהירות: לא כל מילה שמתחילה ב־מ׳ היא בינוני — ״מחשב״ ו״מכתב״ הם שמות עצם במשקלים של שמות, ולא צורות של פועל.