מה שם התואר עושה?
שמות תואר מוסיפים צבע לשפה. במקום לומר ״ראיתי כלב״ אפשר לומר ״ראיתי כלב קטן, חום ושובב״. שמות התואר מספרים על גודל (ענק, זעיר), צבע (כחול, ורוד), טעם (מתוק, חמוץ), תכונה (אמיץ, נדיב, סקרן) ומצב (רטוב, עייף, שבור).
בעברית שם התואר בא אחרי שם העצם שהוא מתאר: ״שמלה יפה״, ״יום חם״, ״מורה סבלני״. זה שונה מאנגלית, שבה שם התואר בא לפני שם העצם.
התאמה במין ובמספר
שם התואר הוא כמו חבר טוב שמתלבש תמיד בהתאם לשם העצם. אם שם העצם זכר, גם שם התואר זכר. אם הוא נקבה, גם שם התואר בנקבה. וכך גם ביחיד וברבים:
״ילד גבוה״, ״ילדה גבוהה״, ״ילדים גבוהים״, ״ילדות גבוהות״. ״ספר מעניין״, ״סיפור מעניין״, ״סיפורים מעניינים״, ״חוברת מעניינת״, ״חוברות מעניינות״.
שימו לב שבנקבה ביחיד יש לשם התואר בדרך כלל סיומת ־ה (גדולה, חמה) או ־ת (מעניינת, נוצצת). ברבים יש סיומת ־ים לזכר וסיומת ־ות לנקבה.
מלכודת: סיומת הרבים של שם העצם
יש שמות עצם שהסיומת שלהם ברבים ״מטעה״. ״שולחן״ הוא זכר, אבל ברבים אומרים ״שולחנות״, עם ־ות. שם התואר לא מתבלבל: הוא הולך לפי המין של שם העצם ולא לפי הסיומת. לכן אומרים ״שולחנות גדולים״, ״חלונות פתוחים״, ״לילות קרים״.
וזה עובד גם הפוך: ״אבן״ היא נקבה, וברבים אומרים ״אבנים״. לכן אומרים ״אבנים כבדות״. גם ״עיר״ היא נקבה: ״ערים גדולות״. הטיפ: כדי לדעת איזה שם תואר לבחור, חשבו על שם העצם ביחיד — ״שולחן גדול״, ולכן ״שולחנות גדולים״.
התאמה בידיעה
אם לשם העצם יש ה הידיעה, גם שם התואר מקבל ה הידיעה: ״הבית הלבן״, ״הילדה החכמה״, ״הכדורים האדומים״. אם אין ה לשם העצם, גם לשם התואר אין: ״בית לבן״.
שימו לב להבדל במשמעות: ״הכלב גדול״ הוא משפט שלם — אומרים משהו על הכלב. ״הכלב הגדול״ הוא צירוף שמתאר כלב מסוים, ואפשר להמשיך אותו: ״הכלב הגדול נבח״.
גם שמות פרטיים נחשבים מיודעים, ולכן אומרים ״ירושלים העתיקה״ ו״דני הקטן״, עם ה הידיעה בשם התואר.
איך נוצרים שמות תואר חדשים?
הרבה שמות תואר בעברית נוצרים משמות עצם בעזרת הסיומת ־י. מ״חורף״ נוצר ״חורפי״ (יום חורפי), מ״בית״ נוצר ״ביתי״ (אוכל ביתי), ומ״ישראל״ נוצר ״ישראלי״. גם הם מתאימים לשם העצם: ״ערב חורפי״, ״רוח חורפית״, ״ימים חורפיים״, ״שמלות חורפיות״.
שמות תואר עוזרים לכתוב תיאור חי ומדויק. במקום להשתמש שוב ושוב ב״יפה״ וב״טוב״, נסו לבחור מילה שמתארת בדיוק את מה שראיתם: נוף ״מרהיב״, עוגה ״ריחנית״, ילד ״סקרן״, רחוב ״שקט״. שם תואר מדויק אחד שווה לפעמים יותר משלושה כלליים.
תרגיל קטן לבית: בחרו תמונה מספר או מגזין, וכתבו עליה חמישה משפטים קצרים. בכל משפט השתמשו בשם תואר אחר. אחר כך בדקו שכל שם תואר מתאים לשם העצם שלו בזכר או נקבה, ביחיד או רבים, ועם ה הידיעה או בלעדיה.