שם התואר עונה על השאלה ״איזה?״ או ״איך הוא?״. איזה כלב? כלב גדול. איזו עוגה? עוגה טעימה. בעברית שם התואר בא אחרי שם העצם, בשונה מאנגלית, שבה הוא בא לפניו.
שם התואר מתאים את עצמו לשם העצם בשלושה דברים: במין (ילד שמח, ילדה שמחה), במספר (ילדים שמחים, ילדות שמחות) ובידיעה (הילד השמח). אם שם העצם מיודע, גם שם התואר מקבל ה׳. ״הילד הגבוה״ הוא צירוף, ואילו ״הילד גבוה״ הוא משפט שלם שאומר שהילד גבוה.
טעות נפוצה היא לבלבל בין שם תואר לתואר הפועל. ב״הוא כתב מכתב יפה״ המילה ״יפה״ מתארת את המכתב, ולכן היא שם תואר. ב״הוא כתב יפה״ היא מתארת את הכתיבה, ולכן היא תואר הפועל. שם תואר תמיד ״צמוד״ לשם עצם ומשתנה לפיו.

