פ׳, ע׳ ול׳ של השורש
כדי לדבר על גזרות, צריך שמות לאותיות השורש. המדקדקים בחרו את השורש פ־ע־ל: האות הראשונה של כל שורש נקראת פ׳ הפועל, השנייה ע׳ הפועל, והשלישית ל׳ הפועל. בשורש כ־ת־ב, למשל, כ׳ היא פ׳ הפועל, ת׳ היא ע׳ הפועל ו־ב׳ היא ל׳ הפועל.
מכאן מגיעים שמות הגזרות. ״ל״ה״ פירושו שורש שבו ל׳ הפועל, האות השלישית, היא ה׳. ״ע״ו״ פירושו שורש שבו ע׳ הפועל, האות האמצעית, היא ו׳. ״פ״נ״ פירושו שורש שבו פ׳ הפועל, האות הראשונה, היא נ׳.
גזרת השלמים
בשורשים ״שלמים״ שלוש האותיות נשארות בכל הנטיות, בכל הזמנים ובכל הגופים: שמר, שמרתי, שומר, ישמור, לשמור. גם ל־מ־ד ו־כ־ת־ב שייכים לגזרה הזאת. כשלומדים בניין בפעם הראשונה, מתחילים כמעט תמיד עם שורשים שלמים, כי בהם רואים את התבנית הכי ברור.
גזרת ל״ה
בשורשים כמו ק־נ־ה, ב־נ־ה, ר־א־ה ו־ש־ת־ה, האות השלישית היא ה׳, והיא משנה את צורתה לפי הנטייה. בעבר בגוף ״הוא״ היא נשמרת: קנה. אבל בגוף ״אני״ היא מתחלפת ב־י׳: קניתי, קנינו. בגוף ״הם״ היא נעלמת: קנו. בעתיד היא חוזרת: יקנה. ובשם הפועל מופיעה הסיומת ״ות״: לקנות, לבנות, לראות.
הסימן הזה עוזר לזהות את השורש. אם רואים ״בניתי״ או ״לבנות״, יודעים שהשורש הוא ב־נ־ה, אף שה־ה׳ לא נראית במילה.
נחי ע״ו וע״י, ופ״נ
בשורשים כמו ק־ו־ם ו־ר־ו־ץ, האות האמצעית היא ו׳, והיא נעלמת בעבר: קם, קמתי, רץ, רצנו. בעתיד ובשם הפועל היא חוזרת: יקום, לקום, ירוץ, לרוץ. בשורשים כמו ש־י־ר ו־ש־י־ם האות האמצעית היא י׳, והתופעה דומה: שר, שרתי, ישיר, לשיר.
עובדה מעניינת: בגזרה הזאת הצורה ״קם״ משמשת גם לעבר (״אתמול הוא קם מוקדם״) וגם להווה (״עכשיו הוא קם מהכיסא״). מבינים מההקשר.
בגזרת פ״נ, בשורש כמו נ־פ־ל, ה־נ׳ שבהתחלה נשמרת בעבר (נפל, נפלתי) אבל נעלמת בעתיד: ״יפול״, ״תיפול״. זה מסביר למה קשה לפעמים לזהות את השורש של ״יפול״ — הנ׳ פשוט לא שם.
איך זה עוזר למצוא שורש?
כשרואים מילה שיש בה רק שתי אותיות שורש ברורות, כמו ״רצנו״ או ״קנו״, הגזרות עוזרות לחפש את האות החסרה. שואלים: אולי חסרה ו׳ או י׳ באמצע? אולי חסרה ה׳ בסוף? אולי חסרה נ׳ בהתחלה? ואז בודקים בעזרת שם הפועל: ״לרוץ״ מגלה את ר־ו־ץ, ו״לקנות״ מגלה את ק־נ־ה.
יש גזרות נוספות, למשל שורשים שאחת האותיות שלהם היא א׳ או י׳, ותכירו אותן בהמשך הלימודים. העיקרון זהה: אות מסוימת במקום מסוים בשורש מתנהגת באופן מיוחד, וכל השורשים שיש בהם אותה אות באותו מקום מתנהגים בדומה.
טיפ אחרון: כשאתם לומדים פועל חדש, נסו להטות אותו בשלושה זמנים ובשם הפועל — עבר, הווה, עתיד ו״ל...״. אם אחת מאותיות השורש נעלמת או משתנה באחת הצורות, כנראה מצאתם שורש מגזרה מיוחדת.