גזרות בפועל: שלמים, ל״ה ונחי ע״ו

לשון · לכיתות ז׳–ט׳

גזרה היא קבוצה של שורשים שמתנהגים באותה צורה בנטייה, בגלל אות מיוחדת שיש בהם. בגזרת השלמים כל אותיות השורש נשמרות (כתב, כתבתי, יכתוב), ובגזרות אחרות אות מסוימת נעלמת או משתנה, כמו ה׳ בשורש ק־נ־ה (קניתי).

פ׳, ע׳ ול׳ של השורש

כדי לדבר על גזרות, צריך שמות לאותיות השורש. המדקדקים בחרו את השורש פ־ע־ל: האות הראשונה של כל שורש נקראת פ׳ הפועל, השנייה ע׳ הפועל, והשלישית ל׳ הפועל. בשורש כ־ת־ב, למשל, כ׳ היא פ׳ הפועל, ת׳ היא ע׳ הפועל ו־ב׳ היא ל׳ הפועל.

מכאן מגיעים שמות הגזרות. ״ל״ה״ פירושו שורש שבו ל׳ הפועל, האות השלישית, היא ה׳. ״ע״ו״ פירושו שורש שבו ע׳ הפועל, האות האמצעית, היא ו׳. ״פ״נ״ פירושו שורש שבו פ׳ הפועל, האות הראשונה, היא נ׳.

גזרת השלמים

בשורשים ״שלמים״ שלוש האותיות נשארות בכל הנטיות, בכל הזמנים ובכל הגופים: שמר, שמרתי, שומר, ישמור, לשמור. גם ל־מ־ד ו־כ־ת־ב שייכים לגזרה הזאת. כשלומדים בניין בפעם הראשונה, מתחילים כמעט תמיד עם שורשים שלמים, כי בהם רואים את התבנית הכי ברור.

גזרת ל״ה

בשורשים כמו ק־נ־ה, ב־נ־ה, ר־א־ה ו־ש־ת־ה, האות השלישית היא ה׳, והיא משנה את צורתה לפי הנטייה. בעבר בגוף ״הוא״ היא נשמרת: קנה. אבל בגוף ״אני״ היא מתחלפת ב־י׳: קניתי, קנינו. בגוף ״הם״ היא נעלמת: קנו. בעתיד היא חוזרת: יקנה. ובשם הפועל מופיעה הסיומת ״ות״: לקנות, לבנות, לראות.

הסימן הזה עוזר לזהות את השורש. אם רואים ״בניתי״ או ״לבנות״, יודעים שהשורש הוא ב־נ־ה, אף שה־ה׳ לא נראית במילה.

נחי ע״ו וע״י, ופ״נ

בשורשים כמו ק־ו־ם ו־ר־ו־ץ, האות האמצעית היא ו׳, והיא נעלמת בעבר: קם, קמתי, רץ, רצנו. בעתיד ובשם הפועל היא חוזרת: יקום, לקום, ירוץ, לרוץ. בשורשים כמו ש־י־ר ו־ש־י־ם האות האמצעית היא י׳, והתופעה דומה: שר, שרתי, ישיר, לשיר.

עובדה מעניינת: בגזרה הזאת הצורה ״קם״ משמשת גם לעבר (״אתמול הוא קם מוקדם״) וגם להווה (״עכשיו הוא קם מהכיסא״). מבינים מההקשר.

בגזרת פ״נ, בשורש כמו נ־פ־ל, ה־נ׳ שבהתחלה נשמרת בעבר (נפל, נפלתי) אבל נעלמת בעתיד: ״יפול״, ״תיפול״. זה מסביר למה קשה לפעמים לזהות את השורש של ״יפול״ — הנ׳ פשוט לא שם.

איך זה עוזר למצוא שורש?

כשרואים מילה שיש בה רק שתי אותיות שורש ברורות, כמו ״רצנו״ או ״קנו״, הגזרות עוזרות לחפש את האות החסרה. שואלים: אולי חסרה ו׳ או י׳ באמצע? אולי חסרה ה׳ בסוף? אולי חסרה נ׳ בהתחלה? ואז בודקים בעזרת שם הפועל: ״לרוץ״ מגלה את ר־ו־ץ, ו״לקנות״ מגלה את ק־נ־ה.

יש גזרות נוספות, למשל שורשים שאחת האותיות שלהם היא א׳ או י׳, ותכירו אותן בהמשך הלימודים. העיקרון זהה: אות מסוימת במקום מסוים בשורש מתנהגת באופן מיוחד, וכל השורשים שיש בהם אותה אות באותו מקום מתנהגים בדומה.

טיפ אחרון: כשאתם לומדים פועל חדש, נסו להטות אותו בשלושה זמנים ובשם הפועל — עבר, הווה, עתיד ו״ל...״. אם אחת מאותיות השורש נעלמת או משתנה באחת הצורות, כנראה מצאתם שורש מגזרה מיוחדת.

✅ חידון: גזרות בפועל: שלמים, ל״ה ונחי ע״ו

1. מה פירוש ״ל״ה״?

2. מה השורש של ״בניתי״?

3. איזה שורש שייך לגזרת ע״ו?

4. מה שם הפועל של ש־ת־ה?

5. איזו אות נעלמת ב״יפול״?

6. מה צורת העבר של ק־ו־ם בגוף ״אני״?

7. איזה שורש שייך לגזרת השלמים?

8. במשפט ״אתמול הוא קם מוקדם״, באיזה זמן הפועל?

🖨️ דף עבודה להדפסה

8 שאלות, שאלות לחשיבה ודף תשובות עם הסברים.

📘 מושגים מהשיעור

💬 שאלות לשיחה

  1. מצאו שלושה פעלים שאתם משתמשים בהם כל יום ובדקו לאיזו גזרה הם שייכים.
  2. למה לדעתכם קשה יותר לזהות שורש בגזרות כמו ל״ה ופ״נ? איזה טיפ הייתם נותנים לחבר?
  3. למה בחרו המדקדקים דווקא בשורש פ־ע־ל כדי לתת שמות לאותיות?

📖 קטע קריאה בנושא: 🌿 בונים סוכה לבד

בערב סוכות קם אבא מוקדם מכולם. כולנו עוד היינו בפיג׳מות כשהוא כבר עמד בחצר עם סרגל ועיפרון. "השנה," הכריז, "אנחנו בונים סוכה בלי עזרה מבחוץ!" אמא : "בשנה שעברה הסוכה נפלה אחרי יומיים." "השנה היא לא תיפול," הבטיח אבא.

קודם נסענו לחנות וקנינו קרשים, בדים . אחותי מיכל ראתה שרשרת אורות צבעוניים ושמה אותה בעגלה. "בלי אורות זו לא סוכה," קבעה.

בבית חילקנו את העבודה. אבא ואני בנינו את : חיברנו את הקרשים בברגים, ובדקנו שכל פינה . מיכל רצה הלוך וחזור עם הכלים. כשאחד הברגים נפל לתוך הדשא, כולנו על הברכיים עד שמצאנו אותו.

באמצע העבודה התחיל לטפטף גשם קל. "רק זה חסר לנו," אבא, ומיכל רצה להביא מעילים. אבל אחרי כמה דקות השמש יצאה שוב, ומעל החצר קשת. "זה סימן טוב," אמרה אמא, "הסוכה הזאת תעמוד."

אחר כך פרשנו את הבדים, ואמא תלתה עליהם ציורים שציירנו בגן לפני שנים. סבתא הגיעה עם קישוטי פירות, ונתנה לכל אחד משימה. "תולים מלמעלה, לא דוחפים מלמטה," הזכירה.

לבסוף שמנו את . עמדנו בפנים והסתכלנו למעלה: דרך הענפים ראינו את השמיים. אבא על אחד העמודים — והעמוד לא זז. "אמרתי לכם," חייך. בדיקה אחרונה עשתה סבתא: היא נכנסה לסוכה, הביטה ואמרה: "הצל רב מהשמש, כמו שצריך." רק אז הרשתה לכולנו לשבת.

בערב ישבנו כולנו בסוכה, והאורות של מיכל צבעו את הבדים באדום, בירוק ובכחול. סבתא אמרה: "סוכה שבונים לבד שווה פי שניים." ואני חשבתי שאולי בשנה הבאה אבנה כבר סוכה משלי.

📖 מילון הקטע
  • הרימה גבה — הראתה פליאה וספק
  • סכך — ענפים שמכסים את גג הסוכה
  • שלד — המבנה הבסיסי שמחזיק הכול
  • יציבה — עומדת חזק ולא זזה
  • זחלנו — התקדמנו על הידיים והברכיים
  • רטן — אמר בכעס ובשקט
  • נמתחה — נפרשה לאורך
  • נשען — נתמך בגופו על

שאלות

1. למה אמא הרימה גבה כשאבא הכריז על הבנייה?
2. מה השורש של "בנינו", ולאיזו גזרה הוא שייך?
3. באיזה פועל נעלמה האות נ׳ של השורש?
4. "מיכל רצה הלוך וחזור עם הכלים" — מה השורש של "רצה"?
5. מה הבטיח אבא?
6. מה השורש של "רצה" במשפט "דני רצה הביתה", ומה השורש שלה במשפט "דני רצה עוגה"? איך יודעים?

עוד שיעורים בלשון

לכל 48 השיעורים בלשון ←

חוברת ומבחן לדוגמה לכיתה

שאלות נפוצות

מה זה גזרת השלמים?

קבוצת שורשים שכל שלוש אותיותיהם נשמרות בכל הנטיות, כמו כ־ת־ב ו־ש־מ־ר.

איך מזהים שורש מגזרת ל״ה?

בשם הפועל מופיעה הסיומת ״ות״ (לקנות), ובעבר בגוף ״אני״ מופיעה י׳ במקום ה׳ (קניתי).

מה ההבדל בין ע״ו לע״י?

בע״ו האות האמצעית בשורש היא ו׳ (ק־ו־ם), ובע״י היא י׳ (ש־י־ר). בשתיהן היא נעלמת בעבר.

שווה להסתכל גם על לשון עברית, ולומדים.

האם זה עזר?
גננות, מורות והורים: איזה דף חסר לכם?כל שבוע אנחנו מכינים את מה שהכי מבקשים. בחינם.
לבקשת דף ←או בוואטסאפ