שם הפועל

לשון · לכיתות ג׳–ו׳

שם הפועל הוא הצורה הבסיסית של הפועל, בלי זמן ובלי גוף, ובדרך כלל הוא מתחיל באות ל׳: לכתוב, לרוץ, לדבר, להתלבש. זו הצורה שמופיעה אחרי מילים כמו ״רוצה״, ״צריך״ ו״אוהב״.

פועל בלי זמן ובלי גוף

כשאומרים ״כתבתי״, יודעים מי כתב (אני) ומתי (בעבר). כשאומרים ״יכתבו״, יודעים שמדובר בהם ובעתיד. אבל ״לכתוב״ לא מספר לנו לא מי ולא מתי. הוא רק שם את הפעולה עצמה, ולכן קוראים לו ״שם הפועל״.

בגלל זה שם הפועל לא משתנה: אני רוצה לכתוב, את רוצה לכתוב, הם רצו לכתוב, ומחר נצטרך לכתוב. הפועל שלפניו משתנה, אבל ״לכתוב״ נשאר אותו דבר.

איך מזהים שם פועל?

הסימן הבולט ביותר הוא ל׳ בהתחלה: לשחק, לאכול, לשיר, לקום. בנוסף, שם הפועל בא בדרך כלל אחרי פועל אחר או אחרי מילים שמביעות רצון, יכולת או צורך: ״אני אוהבת לצייר״, ״הוא יכול לעזור״, ״צריך לסדר את החדר״, ״התחלנו ללמוד״.

צריך להיזהר: לא כל מילה שמתחילה ב־ל׳ היא שם פועל. ״לחם״, ״לילה״ ו״לבן״ הן מילים שהל׳ שלהן היא חלק מהמילה, ו״לסבתא״ הוא ״ל + סבתא״. כדי לבדוק, שואלים: האם המילה מתארת פעולה, ואפשר לשים לפניה ״אני רוצה״? ״אני רוצה לחם״ — זה משהו שרוצים לקבל, לא פעולה. ״אני רוצה לרקוד״ — זו פעולה, ולכן ״לרקוד״ הוא שם פועל.

שם הפועל בבניינים

לכל בניין יש צורה משלו לשם הפועל. בבניין פעל: לכתוב, לשמור, לגדול. בבניין נפעל: להיכנס, להישאר. בבניין פיעל: לדבר, לספר, לשחק. בבניין הפעיל: להדליק, להכניס, להרגיש. בבניין התפעל: להתלבש, להתרחץ, להסתכל.

לשני הבניינים הסבילים, פועל והופעל, אין שם פועל בשימוש. אפשר לומר ״הסיפור סופר״ או ״האור הודלק״, אבל אין צורה כמו ״לסופר״ או ״להודלק״.

בשורשים מיוחדים שם הפועל נראה קצת אחרת. בשורשים שהאות האחרונה שלהם היא ה׳, כמו ק־נ־ה ו־ר־א־ה, שם הפועל מסתיים ב־״ות״: לקנות, לראות, לבנות. בשורשים שהאות האמצעית שלהם היא ו׳ או י׳, כמו ק־ו־ם ו־ש־י־ר, אומרים לקום ולשיר.

שם פועל או שם פעולה?

לשם הפועל יש ״קרוב משפחה״ שנקרא שם הפעולה: שמירה, כתיבה, ריצה, דיבור. גם הוא מתאר פעולה בלי זמן, אבל הוא שם עצם — אפשר להוסיף לו ה׳ הידיעה ושם תואר: ״הריצה הארוכה״, ״הכתיבה היפה״.

השוו: ״אני אוהב לרוץ״ ו״אני אוהב ריצה״. המשמעות דומה מאוד, אבל ״לרוץ״ הוא שם פועל ו״ריצה״ היא שם פעולה. לשם הפועל לא מוסיפים ה׳ — אין ״הלרוץ״.

שם הפועל משמש גם בהוראות ובשלטים, כשפונים לכולם: ״לא לעשן״, ״לשמור על השקט״, ״לחכות בתור״. כך לא צריך לבחור אם לפנות לזכר או לנקבה, ליחיד או לרבים.

שם הפועל כחלק מהמשפט

שם הפועל יכול לשמש גם כמו שם עצם, ואפילו להיות הנושא של המשפט: ״לקרוא זה התחביב שלי״ — מה התחביב שלי? לקרוא. ״קשה לקום מוקדם בחורף״ — מה קשה? לקום מוקדם.

שם הפועל הוא גם כלי עזר מצוין למציאת שורש. בעבר ״קמתי״ האות ו׳ של השורש נעלמת, אבל בשם הפועל ״לקום״ היא חוזרת ומגלה שהשורש הוא ק־ו־ם. כשלא בטוחים מה השורש, כדאי לנסות לומר את שם הפועל.

✅ חידון: שם הפועל

1. איזו מילה היא שם פועל?

2. מה שם הפועל של השורש ק־נ־ה?

3. מה שם הפועל בבניין התפעל?

4. מה חסר לשם הפועל לעומת פועל רגיל?

5. מה ההבדל בין ״לרוץ״ ל״ריצה״?

6. לאיזה בניין אין שם פועל בשימוש?

7. למה כותבים בשלטים ״לא לעשן״?

8. איזו צורה נכונה?

🖨️ דף עבודה להדפסה

8 שאלות, שאלות לחשיבה ודף תשובות עם הסברים.

📘 מושגים מהשיעור

💬 שאלות לשיחה

  1. כתבו רשימה של חמישה דברים שאתם אוהבים לעשות, כל אחד בשם פועל. מאיזה בניין כל אחד?
  2. למה לדעתכם שלטים במקומות ציבוריים כתובים הרבה פעמים בשם הפועל ולא בציווי?
  3. האם תמיד אפשר להחליף שם פועל בשם פעולה בלי לשנות את המשמעות? חפשו דוגמה שבה זה לא עובד.

📖 קטע קריאה בנושא: 🎯 המטרות שלי לשנה החדשה

יומן יקר,

היום בשיעור חינוך ביקשה שכל אחד יכתוב מה הוא רוצה ללמוד השנה. כתבתי רשימה ארוכה, אז אני מעתיק אותה גם לכאן, כדי לא לשכוח.

אני רוצה ללמוד לנגן בגיטרה. סבא שלי מנגן, והוא הבטיח ללמד אותי את שלושת הראשונים. אני רוצה גם לשחות בים מהחוף עד , בלי לעצור באמצע.

עוד דבר שאני רוצה לנסות הוא לכתוב סיפור קצר ולשלוח אותו לעיתון של בית הספר. המורה ללשון אמרה שהיא תשמח לקרוא אותו לפני כן ולתת לי הערות.

בבית אני לעזור יותר: לסדר את החדר בלי שיבקשו ממני, לבשל לפחות ארוחה אחת בשבוע, ולשטוף כלים אחרי ארוחת שישי. אמא צחקה ואמרה שהיא כבר מחכה לראות.

יש לי גם מטרה קשה: להפסיק דברים. בכל פעם שיש לי שיעורי בית, אני מוצא סיבה ללכת לשחק קודם, ואחר כך כבר אין לי כוח לסיים. אמרה שכדאי להתחיל הקטנה ביותר, ואז להמשיך לבאה.

ובסוף, משהו בשביל הכיף: לקרוא עשרה ספרים, ולבקר את הדודה שלי בקיבוץ, כדי לראות איך פרות.

עכשיו אני הולך לישון, כי מחר צריך לקום מוקדם. לילה טוב, יומן.

ליאור

📖 מילון הקטע
  • מחנכת — המורה האחראית על הכיתה
  • אקורדים — כמה צלילים שמנגנים יחד
  • מצוף — כדור צף שמסמן מקום בים
  • מתכנן — חושב מראש מה לעשות
  • לדחות — לעשות מאוחר יותר
  • משימה — עבודה שצריך לעשות
  • חולבים — מוציאים חלב מהפרה

שאלות

1. מי הבטיח ללמד את ליאור לנגן?
2. מה המטרה הקשה של ליאור?
3. מהו שם הפועל מהשורש ש־ח־ה?
4. איזו מילה מהטקסט היא שם פועל?
5. מה הציעה המחנכת לעשות כשדוחים משימות?
6. כתבו שתי מטרות משלכם לשנה הזאת, והשתמשו בשם פועל בכל אחת.

עוד שיעורים בלשון

לכל 48 השיעורים בלשון ←

חוברת ומבחן לדוגמה לכיתה

שאלות נפוצות

איך יודעים מאיזה בניין שם הפועל?

לפי הצורה: לכתוב (פעל), להיכנס (נפעל), לדבר (פיעל), להדליק (הפעיל), להתלבש (התפעל).

האם ״לסבתא״ הוא שם פועל?

לא. זו המילה ״סבתא״ עם ל׳ השימוש, ואין בה פעולה. שם פועל מתאר פעולה.

מה ההבדל בין שם פועל לשם פעולה?

שם פועל, כמו ״לכתוב״, מופיע אחרי פעלים אחרים. שם פעולה, כמו ״כתיבה״, הוא שם עצם שאפשר להוסיף לו ה׳ הידיעה.

שווה להסתכל גם על לשון עברית, ולומדים.

האם זה עזר?
גננות, מורות והורים: איזה דף חסר לכם?כל שבוע אנחנו מכינים את מה שהכי מבקשים. בחינם.
לבקשת דף ←או בוואטסאפ