פועל בלי זמן ובלי גוף
כשאומרים ״כתבתי״, יודעים מי כתב (אני) ומתי (בעבר). כשאומרים ״יכתבו״, יודעים שמדובר בהם ובעתיד. אבל ״לכתוב״ לא מספר לנו לא מי ולא מתי. הוא רק שם את הפעולה עצמה, ולכן קוראים לו ״שם הפועל״.
בגלל זה שם הפועל לא משתנה: אני רוצה לכתוב, את רוצה לכתוב, הם רצו לכתוב, ומחר נצטרך לכתוב. הפועל שלפניו משתנה, אבל ״לכתוב״ נשאר אותו דבר.
איך מזהים שם פועל?
הסימן הבולט ביותר הוא ל׳ בהתחלה: לשחק, לאכול, לשיר, לקום. בנוסף, שם הפועל בא בדרך כלל אחרי פועל אחר או אחרי מילים שמביעות רצון, יכולת או צורך: ״אני אוהבת לצייר״, ״הוא יכול לעזור״, ״צריך לסדר את החדר״, ״התחלנו ללמוד״.
צריך להיזהר: לא כל מילה שמתחילה ב־ל׳ היא שם פועל. ״לחם״, ״לילה״ ו״לבן״ הן מילים שהל׳ שלהן היא חלק מהמילה, ו״לסבתא״ הוא ״ל + סבתא״. כדי לבדוק, שואלים: האם המילה מתארת פעולה, ואפשר לשים לפניה ״אני רוצה״? ״אני רוצה לחם״ — זה משהו שרוצים לקבל, לא פעולה. ״אני רוצה לרקוד״ — זו פעולה, ולכן ״לרקוד״ הוא שם פועל.
שם הפועל בבניינים
לכל בניין יש צורה משלו לשם הפועל. בבניין פעל: לכתוב, לשמור, לגדול. בבניין נפעל: להיכנס, להישאר. בבניין פיעל: לדבר, לספר, לשחק. בבניין הפעיל: להדליק, להכניס, להרגיש. בבניין התפעל: להתלבש, להתרחץ, להסתכל.
לשני הבניינים הסבילים, פועל והופעל, אין שם פועל בשימוש. אפשר לומר ״הסיפור סופר״ או ״האור הודלק״, אבל אין צורה כמו ״לסופר״ או ״להודלק״.
בשורשים מיוחדים שם הפועל נראה קצת אחרת. בשורשים שהאות האחרונה שלהם היא ה׳, כמו ק־נ־ה ו־ר־א־ה, שם הפועל מסתיים ב־״ות״: לקנות, לראות, לבנות. בשורשים שהאות האמצעית שלהם היא ו׳ או י׳, כמו ק־ו־ם ו־ש־י־ר, אומרים לקום ולשיר.
שם פועל או שם פעולה?
לשם הפועל יש ״קרוב משפחה״ שנקרא שם הפעולה: שמירה, כתיבה, ריצה, דיבור. גם הוא מתאר פעולה בלי זמן, אבל הוא שם עצם — אפשר להוסיף לו ה׳ הידיעה ושם תואר: ״הריצה הארוכה״, ״הכתיבה היפה״.
השוו: ״אני אוהב לרוץ״ ו״אני אוהב ריצה״. המשמעות דומה מאוד, אבל ״לרוץ״ הוא שם פועל ו״ריצה״ היא שם פעולה. לשם הפועל לא מוסיפים ה׳ — אין ״הלרוץ״.
שם הפועל משמש גם בהוראות ובשלטים, כשפונים לכולם: ״לא לעשן״, ״לשמור על השקט״, ״לחכות בתור״. כך לא צריך לבחור אם לפנות לזכר או לנקבה, ליחיד או לרבים.
שם הפועל כחלק מהמשפט
שם הפועל יכול לשמש גם כמו שם עצם, ואפילו להיות הנושא של המשפט: ״לקרוא זה התחביב שלי״ — מה התחביב שלי? לקרוא. ״קשה לקום מוקדם בחורף״ — מה קשה? לקום מוקדם.
שם הפועל הוא גם כלי עזר מצוין למציאת שורש. בעבר ״קמתי״ האות ו׳ של השורש נעלמת, אבל בשם הפועל ״לקום״ היא חוזרת ומגלה שהשורש הוא ק־ו־ם. כשלא בטוחים מה השורש, כדאי לנסות לומר את שם הפועל.