הבעיה הגדולה הייתה שבאוויר החוט הלוהט נשרף מהר. במשך יותר מחמישים שנה ניסו עשרות ממציאים חוטים שונים ושאיבת אוויר. ג׳וזף סוואן באנגליה הציג נורה דולקת בתחילת 1879, ותומאס אדיסון והצוות שלו בארה״ב הפעילו באוקטובר 1879 נורה עם להט פחם שדלקה שעות רבות.
אדיסון בנה גם מערכת שלמה של תחנת כוח וכבלים, ולכן ההיסטוריה זוכרת בעיקר אותו. בהמשך החליפו את הפחם בחוטי טונגסטן, והיום נורות לד, שצורכות הרבה פחות חשמל, מחליפות כמעט את כל נורות הלהט.

