איך התחילה המלחמה
בתחילת המאה ה־20 היו מעצמות אירופה חשדניות זו כלפי זו. הן התחרו על שטחים, על מושבות ועל כוח צבאי, ונקשרו בבריתות: אם תותקף מדינה אחת, בעלות בריתה יבואו לעזרתה.
בשנת 1914 נרצח בעיר סרייבו יורש העצר של אוסטרו־הונגריה, הארכידוכס פרנץ פרדיננד. אוסטרו־הונגריה הכריזה מלחמה על סרביה, ובגלל הבריתות נגררו במהירות מדינות נוספות. בצד אחד עמדו גרמניה, אוסטרו־הונגריה והאימפריה העות׳מאנית, ובצד השני בריטניה, צרפת ורוסיה, ובהמשך גם ארצות הברית.
מלחמה מסוג חדש
רבים חשבו שהמלחמה תסתיים תוך חודשים ספורים, אבל היא נמשכה יותר מארבע שנים. במערב אירופה חפרו הצבאות תעלות ארוכות, שנקראו שוחות או חפירות. החיילים חיו בהן בבוץ, בקור ובסכנה מתמדת, ובכל ניסיון להתקדם נהרגו רבים.
המלחמה הייתה תעשייתית: נעשה בה שימוש במכונות ירייה, בתותחים כבדים, בגז רעיל, בטנקים ראשונים ובמטוסים. בגלל הנשק החדש מספר ההרוגים היה עצום — מיליוני חיילים ואזרחים. בסוף 1918, אחרי שגרמניה ובעלות בריתה נחלשו, נחתם הסכם להפסקת הקרבות.
המלחמה בארץ ישראל
בזמן המלחמה הייתה ארץ ישראל חלק מהאימפריה העות׳מאנית, שנלחמה לצד גרמניה. התושבים — יהודים וערבים — סבלו מרעב, ממגפות ומארבה, שהשמיד יבולים רבים. הקשר עם יהודים בחוץ לארץ, שתמכו ביישוב בכסף, נפגע קשות. השלטונות גירשו רבים מתושבי יפו ותל אביב, וגייסו גברים רבים לצבא.
בשנת 1917 תקף הצבא הבריטי מכיוון מצרים. אחרי קרבות קשים, ובהם קרב באר שבע, נכבשה באר שבע, ובדצמבר 1917 נכנס הגנרל אלנבי לירושלים. בשנה שלאחר מכן הושלם כיבוש הארץ. כך הסתיים שלטון עות׳מאני שנמשך כ־400 שנה.
ניל״י, הגדודים העבריים והצהרת בלפור
בזמן המלחמה פעלה בארץ מחתרת יהודית קטנה בשם ניל״י, שאספה מידע ומסרה אותו לבריטים, בתקווה שניצחונם יועיל ליישוב היהודי. בין מנהיגיה היו אהרן אהרנסון ושרה אהרנסון. המחתרת נחשפה, וחלק מחבריה נתפסו ושילמו בחייהם. במקביל, יהודים מארצות שונות התנדבו לגדודים עבריים בצבא הבריטי.
בנובמבר 1917 פרסמה ממשלת בריטניה את הצהרת בלפור, שבה הודיעה שהיא רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. אחרי המלחמה קיבלה בריטניה מחבר הלאומים מנדט לשלוט בארץ, ותקופת המנדט הבריטי נמשכה עד 1948.
מפת העולם משתנה
בסוף המלחמה התפרקו ארבע אימפריות גדולות: האימפריה הגרמנית, אוסטרו־הונגריה, האימפריה הרוסית, שבה פרצה מהפכה ב־1917, והאימפריה העות׳מאנית. במקומן קמו מדינות חדשות באירופה ובמזרח התיכון, והמעצמות המנצחות — בעיקר בריטניה וצרפת — קיבלו שליטה בשטחים רבים במזרח התיכון.
אחרי המלחמה הוקם חבר הלאומים, ארגון בינלאומי שנועד למנוע מלחמות נוספות. על גרמניה, שהפסידה, נכפה הסכם שלום קשה, שכלל ויתור על שטחים ותשלום פיצויים כבדים, ורבים בגרמניה חשו מושפלים וממורמרים. היסטוריונים רואים בתחושות האלה ובמשבר הכלכלי שבא אחריהן חלק מהרקע לעליית הנאצים — ולמלחמת העולם השנייה, שפרצה עשרים ואחת שנים בלבד אחרי שהסתיימה הראשונה.