את המכתב שלח שר החוץ הבריטי ארתור ג׳יימס בלפור ללורד רוטשילד, ממנהיגי יהודי בריטניה, כדי שיעביר אותו להסתדרות הציונית. זו הייתה הפעם הראשונה שמעצמה גדולה הכירה רשמית ברעיון הבית הלאומי היהודי. באותה תקופה כבש הצבא הבריטי את הארץ מידי העות׳מאנים — בדצמבר 1917 נכנס הגנרל אלנבי לירושלים.
בהצהרה נכתב גם שלא ייעשה דבר שיפגע בזכויות האזרחיות והדתיות של הקהילות הלא־יהודיות בארץ. אחרי המלחמה קיבלה בריטניה מחבר הלאומים מנדט לשלוט בארץ, ותוכן ההצהרה נכלל בכתב המנדט. ההצהרה עודדה את העלייה השלישית, שהחלה ב־1919.
טעות נפוצה היא לחשוב שהצהרת בלפור הקימה את מדינת ישראל. היא דיברה על ״בית לאומי״, לא על מדינה, ומדינת ישראל קמה רק כשלושים שנה אחר כך, ב־1948. ההצהרה נתפסת אצל יהודים רבים כצעד חשוב בדרך למדינה, ואצל ערבים רבים כצעד שפגע בהם — שתי נקודות מבט שחשוב להכיר.