לפני המכונות
לפני המהפכה התעשייתית רוב האנשים בעולם חיו בכפרים ועבדו בחקלאות. בגדים, כלים ורהיטים יוצרו בעבודת יד, בבית או בבית מלאכה קטן. אישה שטווה חוט בבית או נגר שבנה שולחן עבדו לאט, וכל מוצר היה ייחודי ויקר יחסית.
האנרגיה שעמדה לרשות האנשים הגיעה בעיקר מהשרירים של בני אדם ובעלי חיים, ובמקומות מסוימים גם מהרוח ומזרם המים, שהניעו טחנות.
מנוע הקיטור והמפעלים
במאה ה־18 החלו בבריטניה להמציא מכונות שעשו את עבודת הטוויה והאריגה מהר בהרבה מבני אדם. המכונות היו גדולות ויקרות, ולכן ריכזו אותן במבנים גדולים — המפעלים הראשונים. עובדים רבים עברו לעבוד בהם תמורת שכר.
המצאה מרכזית הייתה מנוע הקיטור. במנוע כזה שורפים פחם, מחממים מים, והקיטור שנוצר מניע חלקים של המכונה. ג׳יימס וואט שיפר מאוד את מנוע הקיטור, והפך אותו ליעיל הרבה יותר. מנועי קיטור הניעו מכונות במפעלים, שאבו מים ממכרות, ובהמשך הניעו גם רכבות וספינות. בגלל זה הפחם הפך לחומר חשוב מאוד.
רכבות וערים
במאה ה־19 התפשטו מסילות הברזל. רכבות קיטור הובילו סחורות ונוסעים במהירות שלא הייתה כמוה קודם. נסיעה שלקחה ימים בכרכרה הפכה לעניין של שעות. במקביל נבנו ספינות קיטור, והטלגרף אפשר לשלוח הודעות למרחקים בתוך דקות.
מיליוני אנשים עזבו את הכפרים ועברו לערים, כדי לעבוד במפעלים. הערים גדלו במהירות, אבל לא היו מוכנות לכך: רבים גרו בדירות צפופות, בלי מים זורמים ובלי ביוב תקין, והאוויר היה מלא עשן מארובות הפחם. מחלות התפשטו בקלות.
הצד האפל והשינוי
העבודה במפעלים הייתה קשה ומסוכנת. אנשים עבדו שעות ארוכות מאוד, גם ילדים צעירים, שעבדו במפעלים ובמכרות במקום ללמוד. לא היו חופשות, לא ביטוח ולא הגנה מפני תאונות.
בהדרגה החלו פועלים להתארגן באיגודים מקצועיים ולדרוש תנאים טובים יותר. בארצות רבות נחקקו חוקים שהגבילו עבודת ילדים, קיצרו את יום העבודה וחייבו חינוך לילדים. גם הערים השתפרו, עם מערכות מים וביוב. המהפכה התעשייתית הביאה לעולם מוצרים זולים, תחבורה מהירה ושגשוג, אבל גם זיהום אוויר ושימוש עצום בפחם — שאלה שמעסיקה אותנו גם היום, בדיונים על משבר האקלים.
המצאות שבאו אחריה
המהפכה התעשייתית לא נעצרה בקיטור. בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 הגיעו המצאות שהמשיכו לשנות את החיים: החשמל ונורת החשמל, הטלפון, מנוע הבנזין והמכונית. מפעלים התחילו לייצר מוצרים בפס ייצור, שבו כל עובד מבצע שלב אחד, וכך ירד מחיר המוצרים עוד יותר.
גם החיים בבית השתנו. בגדים, נעליים, כלי מטבח וצעצועים, שבעבר היו יקרים, נעשו זולים וזמינים, ואנשים התחילו לקנות בחנויות במקום לייצר בעצמם. מעמד הביניים — פקידים, מורים, בעלי חנויות ומהנדסים — גדל מאוד. רבים מהדברים שנראים לנו מובנים מאליהם, כמו שעות עבודה קבועות או נסיעה ברכבת לפי לוח זמנים, התחילו בתקופה הזאת.