תורה שבכתב ותורה שבעל פה
התורה שבכתב היא חמשת חומשי תורה. אבל בתורה יש מצוות רבות שלא מוסבר בדיוק איך לקיים אותן. למשל, נאמר ״לא תעשה כל מלאכה״ בשבת, אבל לא מפורט מה נחשב מלאכה. ההסברים, הכללים והמנהגים עברו מדור לדור בעל פה, ולכן קוראים להם ״התורה שבעל פה״.
החכמים שחיו בימי בית שני ובמאה וחצי שאחרי החורבן נקראים ״תנאים״, מהמילה הארמית ״תנא״ — לשנות, כלומר לחזור וללמד. ביניהם היו הלל ושמאי, רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא ורבי מאיר. הם דנו, התווכחו וקבעו הלכות. אחרי חורבן המקדש ומרד בר כוכבא חששו החכמים שהידע יישכח, כי חכמים רבים נהרגו והעם התפזר.
רבי יהודה הנשיא והמשנה
רבי יהודה הנשיא, שנקרא בקיצור ״רבי״, היה נשיא העם היהודי בארץ ישראל בסוף המאה השנייה ובתחילת המאה השלישית לספירה. הוא ישב בגליל — בבית שערים ובציפורי — והיה עשיר, מכובד ובעל קשרים טובים עם השלטון הרומי. בערך בשנת 200 לספירה הוא אסף את ההלכות של התנאים, ערך אותן וסידר אותן בספר אחד — המשנה.
המשנה כתובה בעברית בהירה, ושונה מהעברית של התנ״ך. היא מחולקת לשישה סדרים: זרעים (חקלאות וברכות), מועד (שבת וחגים), נשים (נישואין ומשפחה), נזיקין (נזקים, משפט ומסחר), קדשים (המקדש והקורבנות) וטהרות (טהרה וטומאה). ראשי התיבות של ״שישה סדרים״ הם ש״ס, ובכינוי הזה קוראים עד היום לתלמוד כולו. כל סדר מחולק למסכתות, ובסך הכול יש במשנה 63 מסכתות.
הגמרא — דיון על המשנה
אחרי חתימת המשנה המשיכו החכמים ללמוד אותה, לשאול עליה שאלות ולהסביר אותה. החכמים האלה נקראים ״אמוראים״, מהמילה ״אמר״. הדיונים שלהם, שנכתבו בעיקר בארמית, נקראים ״גמרא״. המשנה והגמרא יחד נקראות ״תלמוד״. בגמרא יש לא רק הלכה, אלא גם סיפורים, פתגמים, רפואה, אסטרונומיה ומשלים — פסיפס של החיים והמחשבה באותה תקופה.
נוצרו שני תלמודים. התלמוד הירושלמי נערך בארץ ישראל, בעיקר בטבריה, בערך בשנת 400 לספירה, בתקופה קשה שבה התחזק השלטון הנוצרי בארץ. התלמוד הבבלי נערך בבבל, בישיבות הגדולות של סורא ופומבדיתא, בערך בשנת 500 לספירה, ולפי המסורת סיימו אותו רב אשי ורבינא. הבבלי ארוך ומפורט יותר, והוא שהפך לספר המרכזי ללימוד ולפסיקת ההלכה.
ספר של ויכוחים
דבר מיוחד בתלמוד הוא שהוא שומר גם את הדעות שלא התקבלו. בדף גמרא אפשר לקרוא איך חכם אחד שואל, חברו עונה, שלישי מקשה, ולפעמים הדיון נגמר במילה ״תיקו״ — כלומר, השאלה נשארת פתוחה. חז״ל אמרו על המחלוקות בין בית הלל לבית שמאי: ״אלו ואלו דברי אלוהים חיים״, וכך לימדו שגם דעה שאינה הלכה ראויה ללימוד.
צורת הדף המוכרת היום, שבמרכזו הגמרא ומסביבו פירוש רש״י והתוספות, נקבעה בדפוס. את התלמוד הבבלי השלם הראשון הדפיס המדפיס דניאל בומברג בוונציה בשנים 1520–1523, ומספרי הדפים שקבע נשמרים עד היום. בשנת 1923 הציע הרב מאיר שפירא ללמוד ״דף יומי״ — דף גמרא אחד בכל יום, וכיום משתתפים בכך יהודים רבים בכל העולם.
איך אנחנו יודעים
כתבי יד עתיקים של המשנה והתלמוד שרדו בספריות ובגניזות, למשל בגניזת קהיר. כתב היד השלם היחיד של התלמוד הבבלי שנשמר מימי הביניים נמצא במינכן שבגרמניה ונכתב בשנת 1342. חוקרים משווים בין כתבי יד שונים כדי לגלות את הנוסח המקורי.
גם הארכאולוגיה מספרת על עולם החכמים. בבית שערים נחשפה מערכת מערות קבורה גדולה, ולפי המסורת נקבר שם רבי יהודה הנשיא. בשנת 2015 הוכרז האתר כאתר מורשת עולמית של אונסק״ו. בציפורי, בטבריה ובמקומות רבים בגליל נמצאו בתי כנסת וכתובות מתקופת התנאים והאמוראים, שעוזרים להבין את החיים שעליהם מספרים המשנה והתלמוד.