מה זה ״מנדט״
אחרי מלחמת העולם הראשונה הוקם ״חבר הלאומים״, ארגון בינלאומי שקדם לאו״ם. הוא החליט שחלק מהשטחים שהיו שייכים לאימפריות שהובסו יינוהלו בידי מעצמות מנצחות עד שיוכלו לעמוד בעצמם. הסמכות הזאת נקראה ״מנדט״, כלומר ייפוי כוח.
בשנת 1920 החליטה ועידת סן רמו שבריטניה תקבל את המנדט על ארץ ישראל, ובשנת 1922 אישר חבר הלאומים את כתב המנדט, שכלל את הצהרת בלפור. באותן שנים הפרידה בריטניה את עבר הירדן המזרחי משאר שטח המנדט, ושם הוקמה האמירות של עבר הירדן.
שלטון בשלוש שפות
בראש השלטון עמד ״נציב עליון״. הראשון היה הרברט סמואל, פוליטיקאי בריטי יהודי, שהגיע בשנת 1920. הממשלה הבריטית סללה כבישים, הקימה מסילות ברזל, בנתה את נמל חיפה, ובנתה בתי משפט ותחנות משטרה — חלקן מבצרים בטון שנקראים ״מצודות טגארט״. היו בה שלוש שפות רשמיות: אנגלית, ערבית ועברית, והן הופיעו על מטבעות, בולים ושלטים.
גם היישוב היהודי בנה מוסדות משלו: ״אספת הנבחרים״ ו״הוועד הלאומי״ ניהלו את ענייני היהודים, ״הסוכנות היהודית״ ייצגה אותם מול הבריטים, וההסתדרות הכללית ארגנה את העובדים. בשנת 1924 נפתח הטכניון בחיפה, ובשנת 1925 נחנכה האוניברסיטה העברית על הר הצופים. מוסדות אלה היו מאוחר יותר הבסיס למוסדות המדינה.
עליות, התיישבות ומתחים
בתקופת המנדט הגיעו לארץ העלייה השלישית, הרביעית והחמישית, ומספר היהודים בארץ גדל מכ־60,000 בסוף המלחמה לכ־650,000 בשנת 1948. הוקמו קיבוצים ומושבים בעמק יזרעאל, בגליל ובנגב, ונבנו שכונות חדשות בירושלים, בחיפה ובתל אביב.
בקרב ערביי הארץ גברה ההתנגדות לעלייה ולקניית הקרקעות, והיו פרצי אלימות קשים: בשנים 1920–1921, בשנת 1929 — כשנפגעו בין השאר יהודי חברון וצפת — וב״מרד הערבי״ של 1936–1939. כדי להתגונן הקים היישוב בשנת 1920 את ״ההגנה״, ובהמשך קמו גם האצ״ל והלח״י. בשנת 1937 הציעה ועדת פיל הבריטית, לראשונה, לחלק את הארץ לשתי מדינות.
הספר הלבן וההעפלה
בשנת 1939, ערב מלחמת העולם השנייה, פרסמה בריטניה את ״הספר הלבן״, שהגביל מאוד את העלייה היהודית — 75,000 עולים בלבד בחמש שנים — ואת קניית הקרקעות. ההחלטה התקבלה דווקא כשיהודי אירופה היו בסכנה הגדולה ביותר, ועוררה כעס רב ביישוב.
בתגובה התרחבה מאוד ״ההעפלה״, עלייה שלא באישור הבריטים, שהחלה כבר באמצע שנות ה־30: ספינות מלאות פליטים ניסו להגיע לחופי הארץ, ורבות מהן נתפסו. אחרי השואה גירשו הבריטים מעפילים רבים למחנות מעצר בקפריסין. המקרה המפורסם הוא ספינת ״אקסודוס״, שנשאה בשנת 1947 כ־4,500 ניצולי שואה, והבריטים החזירו אותם לאירופה. התמונות מהאונייה זעזעו את דעת הקהל בעולם.
סוף המנדט ואיך יודעים
אחרי מלחמת העולם השנייה גבר המאבק נגד הבריטים, ובשנת 1947 החליטה בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לאו״ם. ב־29 בנובמבר 1947 (כ״ט בנובמבר) החליטה העצרת הכללית של האו״ם על חלוקת הארץ למדינה יהודית ולמדינה ערבית. ב־14 במאי 1948 עזבו הבריטים, ובאותו יום הוכרזה מדינת ישראל.
על תקופת המנדט יש מקורות רבים: דוחות של ועדות בריטיות, עיתונים כמו ״דבר״, ״הארץ״ ו״פלסטיין פוסט״, מסמכי הסוכנות היהודית, תמונות, יומנים וראיונות עם אנשים שחיו אז. במקומות כמו מוזיאון אסירי המחתרות בירושלים ומחנה המעפילים בעתלית אפשר לראות שרידים מהתקופה.
מצד שני, גם הזיכרון של אותה תקופה שונה אצל קבוצות שונות. יהודים, ערבים ובריטים תיארו את אותם אירועים בדרכים שונות, ולכן היסטוריונים משווים בין המקורות של כל הצדדים.