לפי מחקרים גנטיים, קרוב הבר הקרוב ביותר של האבטיח גדל בסודאן. האבטיח גודל כבר במצרים העתיקה, ובספר במדבר מתגעגעים בני ישראל ל״אבטיחים״ שאכלו במצרים. האבטיחים הקדומים היו כנראה פחות מתוקים.
האבטיח גדל על צמח זוחל עם עלים מחולקים וקנוקנות. בישראל זורעים אותו בסוף החורף ובאביב, ולפעמים במנהרות נמוכות, והוא מבשיל מהאביב המאוחר ועד סוף הקיץ. רבים מהאבטיחים מגודלים על כנה של דלעת — הרכבה גם בירקות!
יותר מתשעים אחוז מהאבטיח הם מים. הצבע האדום בא מליקופן. יש היום גם אבטיחים ״ללא גרעינים״ — יש בהם רק גרעינים לבנים ורכים, שלא התפתחו.