הקולרבי פותח באירופה, כנראה בצפונה, לפני כמה מאות שנים. השם בא מגרמנית ופירושו ״כרוב־לפת״, כי הטעם מזכיר כרוב והצורה מזכירה לפת. הוא נפוץ במיוחד במטבחים של מרכז אירופה ובישראל.
הכדור של הקולרבי אינו שורש: הוא גדל מעל האדמה, והעלים יוצאים ממנו בכל הכיוונים. יש קולרבי ירוק־בהיר ויש סגול, אבל מבפנים שניהם לבנים. בישראל הוא גדל בעיקר בחורף ובאביב.
אוכלים קולרבי חי, קלוף ופרוס, כמו תפוח פריך, או מבושל במרקים ובסלטים. גם העלים הצעירים נאכלים.

